*, וגם מַשּׂוֹי, ש"ז, — כמו מַשָּׂא: סנדל שנפסקה אחת מאזניו וכו' (ואם נפסקו) שתים אסור (לצאת בו) מפני משאוי1 שבת (תוספת' שבת יב-יג יד). בהמה שנכנסה מאיליה לרשות היחיד והזיקה בידה וברגלה ובקרנה ובעול שעליה ובשליף שעליה ובמשאוי1 שעל גבה בעגלה שהיא מושכת (שם ב"ק א ו). ספינה שהיתה באה בים ועמד עליה נחשול והיקלו ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי נפשות (שם ב"מ ז יד). חמור וגמל אוכלין ממשאוי שעל גבן כדרך הליכתן (שם ח ה). גדר שיש בו עשרה אבנים של משאוי שנים שנים (שבי' ג ו). מצרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי2 הדרך (שקל' ב א). (כתוב) תחת משאו משאוי שהוא יכול לעמוד בו (ר"י הגלילי, ב"מ ב י). היה אביו ורבו נושאין משאוי3 מניח את של רבו ואח"כ מניח את של אביו (שם יא). השוכר את החמור להביא עליה חטים והביא עליה שעורים חייב וכו' מפני שהנפח קשה כמשאוי (שם ו ה). המוציא משאוי למעלה מעשרה טפחים (ר' אלעזר, שבת צב.). משאוי שלש מאות פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קרח (ר' לוי, פסח' קיט.). מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה וכו' מפני משאוי4 הדרך (יומ' עו.). היה נושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו וכו' באיזו משאוי אמרו במשאוי של ארבעה קבין (שם). לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי (ע"ז ה:). שעשה (מנשה) דמות משאוי אלף בני אדם וכו' (סנה' קג:). אין מקום בארץ ישראל עושה משאוי אחד צימוקין (ר' בא בר כהנא, ירוש' נדר' ח ה). משל לאדם שנתן עליו משאוי גדול וקורא פלוני פלוני קרובי פרוק מעלי משוי זה (מד"ר שמות ב). — ומצויה צורה זו גם בסהמ"א: ראובן שמכר לשמעון משאוי של פואה או של פלפלין וכו' ונטל שמעון המשאוי ומצא בו חמשים ליטרא (תשו' הגא', מהד' מנטובא, סי' רל). זה הכלל כל מה שיוסיף במשאוי יותר על סאה לגמל וכו' (תשו' הגא', חברון צא). אוכף של עצים נתון על המרדעת של חמור כדי למנוע חיכוך המשאוי על גבי החמור (ערוך, ערך אכפא). שצריך להעלותן (את השקלים) לירושלים ומפני משאוי הדרך התירו לצרפן לדרכונות שהן זהובין (שם, ערך דרכון). למה זה דומה למשאוי שעל החמור עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו נפל לארץ חמשה אין מעמידין אותו (רש"י ויקר' כה לה). ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם צא ולמד מאבנים שהקימו בגלגל (הוא, במד' יג כג). המוציא משאוי על ראשו אם היה משאוי כבד כגון שק מלא או תיבה ומגדל וכו' (רמב"ם שבת יב יד). — וגם מַשּוֹי: שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משוי ג' חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים (נחום איש גמזו, תענ' כא.). (איזוהי תפלת קבע) כל שתפלתו דומה עליו כמשוי (ר' אושעיא, ברכ' כט:). המוציא משוי5 על ראשו (שבת צב.). פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם (ר"ח בר אבא, שם קיט.). נטל בעה"ב שכרו בידו ועמו משוי ג' חמורים (שם קכז:). כאדם שנושא משוי6 על פניו ומבקש להשליכנו ממנו (ריב"ל, ערוב' כב.). אין לך כל אילן סרק שבא"י שאינו מוציא משוי שתי אתונות (רב דימי, כתוב' קיא:). ראה (משה) משוי גדול על קטן ומשוי קטן על גדול ומשוי איש על אשה ומשוי אשה על איש ומשוי זקן על בחור ומשוי בחור על זקן (ר"א בן ריה"ג, מד"ר שמות א). כל זמן שיוסף היה קיים לא היה להם משוי של מצריים מת יוסף נתנו עליהם משוי (ר' אבהו, שם). אדם נושא משוי לעצמו מגביה סאה (אם) מגביה עליו חבירו נושא סאתים (שם במד' טז).