מְשָׂרֵף

°, — בלשון סופרי הקראים, אחי האם, ומְשָׂרֶפֶת, אחות האם:  כי ואשה אל אחותה יש בו בת המשרף והמשרפת כמו בת הדוד והדודה ואין בכי ישבו אחים יחדו בני המשרף והמשרפת כי אם בני הדוד לבד (יפת הלוי, לקו"ק, נספח' 67).  והדבור בצרת הדודות והמשרפות ונשים הדודים והמשרפים וזולתם מן הצרות (ישועה בן יהודה הקראי, ספר הישר, העריות 67).  ואחר שהזכיר הדודה הזכיר המשרפת שהיא אחות האם שגם היא שאר (ר"א הקראי, ג"ע, ענין עריות ז).  הקדים (הכתוב) הדודה שהיא שאר אמיתית והמשרפת שהיא ג"כ אמיתית ואחר כן הזכיר אשת הדוד וכו' לא כגון מה שאמרו קצתם כי הזכיר תחלה הדודה והמשרפת כדי להסמיך נקבה אל נקבה וכו' כי הדודה והמשרפת הן קרובות (משה בשייצי, ספר עריות א, הקדם ג א-ב).  הזכיר הכתוב אחות האב הנקראת דודה ואחות האם הנקראת משרפת כדעת חכמי הקראין (שם).

חיפוש במילון: