מַת

1,  ש"ז, מ"ר מְתִים, מְתִם, סמי' מְתֵי, בכנ' מְתַיִךְ, מְתָיו, — כמו איש, Mann; homme; man, מְתֵי מספר, מְתֵי מעט, אנשים מספר: עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מְתֵי מספר ונאספו עלי והכוני (בראש' לד ל). והפיץ יי' אתכם בעמים ונשארתם מְתֵי מספר בגוים (דבר' ד כז). בהיותם מְתֵי מספר כמעט וגרים בה (תהל' קה יב). ויגר שם בִּמְתֵי מעט ויהי שם לגוי גדול (דבר' כו ה). ונשארתם בִּמְתֵי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב (שם כח סב). — יהיו מְתָיו מִסְפָּר, במשמ' הֵפֶך, יהיו רבים: יחי ראובן ואל ימת ויהי מְתָיו מספר (דבר' לג ו). — מְתִים, אנשים, זכרים: ונחרם את כל עיר מְתִם והנשים והטף (שם ב לד). החרם כל עיר מְתִם הנשים והטף (שם ג ו). מְתַיִךְ בחרב יפלו וגבורתך במלחמה (ישע' ג כה). לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מְתֵי רעב והמונו צחה צמא (שם ה יג). אל תיראי תולעת יעקב מְתֵי2 ישראל אני עזרתיך (שם מא יד). מְתֵי אהלו, מְתֵי און, מְתֵי שוא וכדומה: אם לא אמרו מְתֵי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע (איוב לא לא). אשר דרכו מְתֵי און (שם כב יה). כי הוא ידע מְתֵי שוא (שם יא יא). לא ישבתי עם מְתֵי שוא ועם נעלמים לא אבוא (תהל' כו ד). תעבוני כל מְתֵי סודי וזה אהבתי נהפכו בי (איוב יט יט). — ומצוי בסהמ"א: בימי נחמיהו הפחה וכל מתיו ראה ראנו מדברים אשדודית ויחר לו ויגער בעם וירב בם (רסע"ג, ההקדמ' העבר' להאגרון). — ואמר המשורר: דור לדור יחודו יעידון מעשיו כי יכלון ויאבדון, והוא לבדו ישאר וידון על מתים בסתר יזידון (ר"י הלוי, שם אלהים)מתי רוחות עצובות ואישים עגומים, שוחרים בתשואות לצור עולמים (ראב"ע, מתי רוחות). — מְתֵי אָוֶן: וקרני כל מתי און גדע ושמם כעפר ארץ מדשה (רשב"ג הצפור). — מְתֵי מוסר: שמחו מתי מוסר במלֹך שלמה, כל שר וכל טפסר ישאל שלומו (ראב"ע, הודות עלי נבל ). — מְתֵי מעשקות: ויופע להחיות מרודים ולשפיל מתי מעשקות ולסיר מרוצה (רמב"ע, תרשיש א קצ). — מְתֵי שיר: ונעים זמירות כל מתי שיר ואדון השיר ומבצר אויבים קורע (רשב"ג, לבי באימת). — מְתֵי שׂכל: למען על כסיל תשור בהונך, ותשור על מתי שכל בשכלך (ר"ש הנגיד, בן משלי ב נה). שמעוני מתי שכל ואישים, בני מדע וכל חכמי חרשים (ר' שלמה מז"ט, שיר על שחוק האשקאק). — והשתמשו בו במשמ' יושבי העיר בכלל: מה יפה פה הר הזיתים, עצי רענן דליות פוריות, מיָם נשקפה עיר ומתים, שאון קריה וראשי הומיות (א' מפו, אה"צ י).



1 באשור' מִתִ, בַּעַל. וכעין זה גם באתאפ'.

2 יש מגיהים רִמַּת.

חיפוש במילון: