1, ש"נ, בכנ' מַתְכֻּנְתּוֹ, -תָהּ, — א) כַּמּוּת של דבר במספר או במשקל, Quantität; -té; -ty: לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן  ואת מַתְכֹּנֶת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו (שמות ה ז-ח). — ואמר בן סירא: למי חיים היין לאנוש אם ישתנו במתכנתו2 (ב"ס גני' לד כז). — ב) כַּמּוּת של כל חלק וחלק שהדבר מֻרכב מהם, הרכבת דבר, composition: על בשר אדם לא ייסך (שמן המשחה) וּבְמַתכֻּנְתּוֹ לא תעשו כמהו (שמות ל לב). והקטרת אשר תעשה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לא תעשו לכם (שם לז).— ובתלמ' במשמ' זו: המפטם את הקטורת במתכונתה הרי זה חייב והמריח בה פטור (תוספת' מכות ד ב).  בכל יום מתקן (את הקטרת) במתכונתה והיה מכניס (כרית' ו:). — ובמשמ' ערך היחסי של כמות דבר לדבר אחר, Verhältnis; proportion: ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מַתְכֻּנְתּוֹ (יחזק' מה יא). — ג) האיכות הנכונה והעקרית של דבר, טבעו וטיבו, normal. Zustand; état normal; normal state: ויעשו עשי המלאכה (בתקון בית המקדש) ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מַתְכֻּנְתּוֹ ויאמצהו (דהי"ב כד יג). — ומצוי בסהמ"א: ויכן אותו לחוד חידות ולמשול משלים ולהכין כל מתכונת ולחרוז כל מחרוזת (רסע"ג, ההקד' העבר' לספ'  האגרון).  היסודות המה העומדים על מתכנתם והנוספות נהפכו הפך (שם).  בתחלה בראה תהו ובהו והפך מתכונתו ועשאו ארץ (נסים בר נח הקראי, פי' י' הדבר', לקו"ק נספח' 7).  וישתנה אותו האבר מברייתו אז יצר ברוח החיים במדה קשה וגדולה כי לא יוכל להיות  במתכונתו וכמתחלתו (שבתי דונולו ה).  והנה אנחנו עבדיך באנו אל המקום הזה ונכונן את מזבחך במתכונתו וזבחנו זבח (יוסיפון, פרק ה).  הבחינה בברואים היא העיון בפנות העולם וכו' ובתכונת חלקי כל מורכב ואופני תועלתו וסימני החכמה בבריאתו ובמתכונתו ודמותו (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ג). — והרבה להשתמש בו ראב"ע: והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורה וכו' כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת (ראב"ע, יסוד מורא א).  על כן בכל החכמות ובכל אמונות אין אדם מבקש לדעת הפרטים כי אין כח באדם לדעת תכליתם וכמה מספרם כי לא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת לעולם (שם ב).  וכל דבר שהדעת לא תכחישנו, כפשוטו ומשפטו נפרשנו, ונעמידנו על מתכנתו, ונאמין כי ככה אמתו (הוא, הקד' א לפעה"ת).  ואשר נשאו לבו ללמוד חכמות וכו' יכיר מעשה השם במתכות ובצמחים וכו' ולמה היה על זאת המתכונת (הוא, שמות כ א). כי בהשחת המתכונת המולידה ימות הילוד ותתחדש מתכונת תעשירנו (הוא, קהל' ג א).  שהכל עשה האלהים יפה בעתו המות בעת הזוקן וכל דבר בעתו עפ"י מתכונת החכמה העליונה (שם יא). — ואמר בשיריו: נוצר הכל בעתו, ויעמידהו על מתכנתו, ויכל כל מלאכתו, ביום השביעי כטוב לב המלך (הוא, מי כמוך אפס).  בארץ שת מתכונת להוציא דשא ועץ רטוב, במאזני צדק מאוזנת גם יי' יתן הטוב (הוא, אמוני לבב). — ומצוי גם אצל שאר הסופרים: ושלמות הגוף הוא שיהיה על מתכונת טובה מבריאות בהשיגו לחם לאכול ובגד ללבוש (ר"י אנטולי, מלמ' התלמ', מתן תורה).  וכשהנפש על מתכונת ישרה יאמר לפי הדרכים האלה שהיא בשלום לבריאותה ושלותה (שם, פנחס).  וזה כולו כשהאיש הוא במתכנת הבריאות (שם, דבר').  כי שלום הגוף יגיע לאדם בהיות כחותיו על מתכונת השלמות (רש"ט פלקיר', אגר' החלום, JQR N.S. I, 472). ויש מהחוקרים שגזרו ואמרו כי אי אפשר בשום פנים ולא יכול בשום מערכת ידועה מהעליונים או שום מתכונת מהתחתונים שתשנה ותשוב למנהגה ההוא לעולם (ר"י ישראלי, יסו"ע ב יא).  שהאדם במתכונת גופו ואבריו ונשמתו האלהית אשר תחופף עליו יהיה דוגמת עולם העליון (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 84). — °מַתְכֹּנֶת הלשון, איכותה וטבעה: ומתכונת לשון עברי עמוקה וקשה לאחי מוסר ובינים, ובינה מפלאי התבונות ואינה כי לחדי הרעיונים (רשב"ג, עטה הוד). — ובמשמ' צורה ומשקל: והנה רוחב שנפתח עי"ן הפועל כאשר יסמך הנו על מתכונת אוֹרֶך רחבּוֹ רחבָּה (ראב"ע, צחות, שער השמות).  והנכון בעיני שהיא (מלת אגרטלי) מלה פרסית והובאה על מתכונת לשון הקודש (שם, שער הרביעיים). — ובהגיון: והמופת נחלק שלשה חלקים החלק הראשון נותן אמתת דברים חוץ לנפש כמו שהם בנפש ונקרא זה המופת מופת המציאה וגם קורין לו מופת המתכונת וכו' והמופת השלישי נותן אמתת שניהם נותן אמתת מתכונתם ותבניתם ונותן עלותם למה היו כך (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ב ט"ז).