*,  — כמו יָפֶה, ותה"פ,  נָאֶה עושה, נָאֶה לעשות וכדומ', יפה וטוב לעשות, passend, angemessen; convenable décent; suited, becoming: לא כל בשת נאה לשמר ולא כל הכלם באמת נבחר (ב"ס גני' מא טז). יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש אתה נאה דורש ונאה מקיים (ריב"ז, חגי' יד:). וכשמת שמואל הקטן תלו מפתחו ופנקסו בארונו מפני שלא היה לו בן והיו ר"ג הזקן ור"א מספידין עליו ואומרים על זה נאה לבכות על זה נאה להתאבל (מס' שמח' ח). יש נאה דורש ונאה מקיים בן עזאי נאה דורש ואין נאה מקיים (ראב"ע, תוספת' יבמ' ח ד). שמיתתן של רשעים נאה1 להם ונאה לעולם (ר' יוסי, ספרי דבר' רכ). הנוי והכח והעושר וכו' והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם (רשב"י, אבות ו ח). אמר לו (אותו תלמיד לר' יוחנן) דרוש רבי לך נאה לדרוש (ב"ב עה.). לזה נאה לומר את הכל עשה יפה בעתו (ר' חמא בר"ח, מד"ר דבר' א). למלך שכעס על מטרונא ודחפה וכו' אמרה לו אדוני המלך כך יפה לי וכך נאה וכך ראוי לי שלא קבלה אותך אשה אחרת אלא אני (ר' לוי, שם איכ', אני הגבר). כיון שברא (הקב"ה את) אדם הראשון כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירן לפניו אמר לו מה שמותם של אלו אמר לזה נאה לקרותו שור ולזה נאה לקרותו סוס ולזה גמל וכו' (פסיק' דר"כ, פרה). — וכמו תאר במשמ' זו: כרביד זהב ובו נפך וספיר כך נאים דברים יופים על משתה היין2 (ב"ס גני' לב (לה) ו). — ות"ז, לנק' נָאָה, מ"ר נָאִים, נָאוֹת, נרדף עם יָפֶה, אָדָם נָאֶה, אִשָּׁה נָאָה, פֵּרוֹת נָאִים, schön; beau, joli; pretty, nice: פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה (שמעון הצדיק, נדר' ט:). בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן (ר' ישמעאל, משנה שם ט י). מעשה ברשב"ג שהיה על גב מעלה בהר הבית וראה נכרית אחת נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ה' (ע"ז כ.). ברוך שברא את החפץ הזה מה נאה הוא זה (ר"מ, ירוש' ברכ' ו ב). המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (ר"ש, אבות ג ז). אם היה לבה (של הסוטה) נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותרו (ר' יהודה, סוט' א ה). שמא ראשה נאה וכו' שמא שערה נאה וכו' שמא פניה נאות וכו' שמא רגליה נאות (ר' ישמעאל בר' יוסי, נדר' סו:). כמה נאה פת זו (רבי, ע"ז לה:). ראה בני אדם נאין ואילנות נאין אומר ברוך שככה לו בעולמו בריות נאות (תוספת' ברכ' ז ז). כל אומות שבעולם אומרים שבחו של הקב"ה אבל שלי נעים ונאה לפניו יותר משלהם (מכי' בשלח, שירה ג). הכעורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה (ירוש' תענ' ד יא). שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים (בבלי ברכ' נז:). אסור לאדם שיאמר כמה נאה נכרית זו (רב, ע"ז כ.). שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה (שם). אין לך נאה בישיבה אלא זקן ואין לך נאה במלחמה אלא בחור (חגי' יד.). עני ועשיר ורשע באין לדין וכו' רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר נאה הייתי וטרוד ביצרי אומרים לו כלום נאה היית מיוסף (יומ' לה:). פעם אחת היתה בתו (של ר"ח בן תרדיון) מהלכת לפני גדולי רומא אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו (ר' יוחנן, ע"ז יח.). כיון שראה אותו (את האילן) נאה ופירותיו מתוקים וענפיו נאין ישב לו ונתקרר בצילו וכו' כיון שעמד לילך אמר לאילן מה לי לברכך ומה יש לי לומר לך שיהא עצך נאה נאה הוא שיהא צלך נאה כבר הוא נאה שיהיו ענפיך נאים נאים הם (הוא, מד"ר במד' ב). הלכנו בארם נהרים ובארם נחור לא מצינו אשה נאה כמותך עכשיו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים אמרי נא אחותי את (ר' סימון, שם בראש' מ). יום שהוקם המשכן נכנס משה והיה שומע קול הדר קול נאה קול משובח (ר"י בר סימון, תנחומ' נשא כה). יש אדם שהוא נאה ולבושו כעור הוא כעור ולבושו נאה (מד"ר במד' כב). אמורה היית להנשא לאחי אמי ועל ידי שגדלתי עמו בבית התכערתי בעיניו והלך ונשא לו אשה אחרת ואינה נאה כמוני (שם בראש' יז). כשאדם משבח את אשתו אומר לה נאה קומתך כתרצה (מד"ז שה"ש, בובר 36). — ובמשמ' נָאֶה במעשים: שמדד הקב"ה את כל בני אדם ולא מצא אדם נאה שיצאו ישראל ממצרים על ידו אלא משה רבינו מדד הקב"ה את כל הימים ולא מצא נאה להעביר ישראל בתוכו אלא מי ים סוף מדד כל הדורות ולא מצא דור נאה שיתן להם תורה אלא דור המדבר (רשב"י, פסיק' רבתי, שובה). למלך שקדש מטרונה וכו' טרדה מביתו בא לו שושבינה לפייס למלך אמר אדוני המלך אימתי אתה מוצא משובחת ונאה כמותה (ריב"ל, מד"ר שמות מב). ושאול שנדבק ולא נמצא נאה בפיקודו (שם במד' א). לעולם תהא נאה בכניסתך ונאה ביציאתך (מס' ד"א ד). איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו (פסיק' רבתי לו). — ומצוי בסהמ"א, וההפך ממנו מגֻנה: אמנם הנאה והמגונה הוא במפורסמות לא במושכלות וכו' וכן בלשוננו יאמר על הקושט ועל הבטל אמת ושקר ועל הנאה והמגונה טוב ורע (ר"ש א"ת, מו"נ א ב). הדת הנימוסית תקצר מן האלהית בפנים רבים וכו' לפי שהיא לא תקיף אלא בנאה ובמגונה בלבד (ר"י אלבו, העקר' א ח).