ש"ז, — שור נַגָּח, שטבעו ודרכו לִגַּח: ואם שור נַגָּח הוא מתמל שלשם (שמות כא כט). או נודע כי שור נַגָּח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו (שם לו). — ובסהמ"א, במליצה: ושור נגח אשר אין לו שמירה כבר אמרו שחיטתו שמירה (ר"ש הנגיד, אלוה עז).