°, ש"נ, — שררת הנגיד: ותחל רוח הנגידות אשר היתה על נגידי להאצל עלי (קטע גני', פרסם אלח' אדלר ב"גנזי מצרים" נא). ויראו העינים, כפלי כפלים, מאשר שמעו האזנים, אצל כבוד שר השרים, ונגיד הנגידים, מעון הנגידות, ומשכן הידידות (ר"י הלוי, מכת' לר"א אלעמני). שלא אבקש מהמלך ושריו מאמר ציווי נגידות עליהם (תשב"ץ קנח). ומשם והלאה נשתלשל הנגידות במצרים (לקוטי ר"י סמברי, ברלינר 2). וכשנפסק שלשלת העבאסיים מבבל ואז התחיל אור העותמאנלים חזרה הנגידות למי שראוי לה מצד חכמתו ומעשיו ועשרו וכו' ונמשך זה הנגידות עד זמן הנגיד הר' יעקב בן חיים תלמיד (שם 3).