נִגּוּר

°, ש"ז, — שה"פ מן נִגֵּר: החלקים הקשים שיש בעצים הניתזין בשעת הניגור והחלק שמנגרין ומחליקין אותו ישאר מקומן כמין גומא בעץ (נתנאל הרופא בן אלמלי, תרג' פי' המשנ' לרמב"ם, מעי' ג ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים