*, ש"ז, — שה"פ ושה"מ מן נִוֵּל: מה עשייה האמורה בראש ניוול אף עשיה האמורה בצפרנים ניוול (ר"ע, ספרי דבר' ריב). סוף המקום פורע בה תחת ניוולה שאם היתה עקרה נפקדת (ר"א בן מתיה, ירוש' סוט' ג ג). לא תסוד (האשה במועד) מפני שניוול הוא לה (ר' יהודה, מו"ק  א ז). מצות הנהרגים היו מתיזין את ראשו בסיף כדרך שהמלכות עושה ר' יהודה אומר ניוול הוא זה אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ (סנה' ז ג). כל הניוול הזה היה מנוול אותה (ספרי במד' יא). איש על ידי שאין ניוולו מרובה לפיכך נסקל ערום אבל אשה ע"י שניוולה מרובה לפיכך אינה נסקלת ערומה (ירוש' סוט' סוף ג). כוס אחד יפה לאשה שנים ניוול הוא שלשה תובעת בפה (כתוב' סה.). למלך שעשה סעודה וזימן אצלו אורחים וכו' פתאום אמר המלך יבאו הכל לסעודה מהרום אלו באו בכבודם ואלו באו בניוולם (ר"י הנשיא, מד"ר קהל', בכל עת). בעלי מלח הוא אם יזדמן לו מעט רוח תכף יבא וכו' מוטב שיראה אותי בכבודי ולא בניוולי (בר קפרא, שם). בא וראה כמה מצות מעטרות את ישראל והלא גדול שער ניוול הוא לאדם שהוא אינו חופף ראשו ולפי שהוא מגדלו לשם שמים קראו הכתוב עטרה לראשו (שם במד' י). משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה ואחד ראה אותה בניוולה כך משה ראה את ישראל בכבודם ובשלותם וכו' ירמיה ראה אותם בניוולם (ר' לוי, שם איכ' א א). היה עליה בגדים לבנים וכו' שירים ונזמים וטבעות מעבירין אותן הימנה כדי שתהא יושבת ורואה בניוולה (מס' שמחות ז). מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה באת לפני ר"י בן חלפתא אמרה לו רבי זקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של ניוול הם שאיני טועמת לא מאכל ולא משתה (ילקוט משלי, רמז תתקמג). — ומצוי בסהמ"א: שאלו תחשוב אדוננו המלך במה שהם מאלו התארים והגנות והכיעור והניוול מדבריהם וכו' (ר' קלוני', אגר' בע"ח א ו). לעזוב נטיית האוזן ללשון הרע ולנוולים ולדברי שקר (ר"א בר חסדאי, תרג' מאזני צדק לאלגזלי 146). יושבי הכפרים אע"פ שמנהגם בתכלית הניוול והכיעור ואוכלים המאכלים הגסים וכו' הם שמחים בעניניהם וכו' (רש"ט פלקייר', צרי היגון 12).