ג. נָוָה
1 ש"נ, סמי' נְוַת, — כַּוָּנָה, Absicht; intention: אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן אם זך וישר אתה כי עתה יעיר ושלם עליך נְוַת2 צדקך והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד (איוב ח ה-ז).
1 בערבית נִיַּה نِيَّة, מן נוי, במשמ' כַּוָּנָה, ועי' הערה לקמן.
2 רב הקדמונים והחדשים בארו במשמ' נָוֶה.