1, ת"נ, סמי' נְוַת, — כמו נָאוָה: הַנָּוָה2 והמענגה דמיתי בת ציון אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב (ירמ' ו ב-ג). מלכי צבאות ידדון ידדון וּנְוַת בית תחלק שלל (תהל' סח יג). — ומ"ר *נָווֹת: ומעשה באחד שנדר מבת אחות הנייה והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה אמר לו רבי ישמעאל בני לזו נדרת אמר לו לאו והתירו ר' ישמעאל באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נוות3 הן אלא שהעניות מנוולתן (נדר' ט י). — ולזכ' *נָוֶה: אחד שהעריך את הנוה4 שבישראל ואת הכעור שבישראל (ערכ' ג א). (האומר כשהוא תופס בשערותיו) אתה נוה5 וכו' הרי זה נזיר (נזיר א א). — °נְוַת בית, במשמ' אשתו של אדם: דבקי לב שנים הם ביושנם להחליפם באחר אל תשחר, נות בית ישנה אל תמירה באחרת ואח ישן באחר (ר"ש הנגיד, בן משלי, אות ד). הליכותיו צופיה נות בית משכלת, אם ילדים מאושרים בתבונה מושלת (שי"ר, הצלחת הבית, בכה"ע תקפא 112). — וכנוי מליצי לאֻמת ישראל: נות בית בית איתני, אשרוה מלכי גאוני, ויאמרו לה ברוך אדני, אשר לא השבית לך גואל היום (ר"י הלוי, מי כמוך יחיד).
1 עי' הערה לקמן.
2 כבר נתפלפל במלה זו ריב"ג בהשרשים וז"ל: וקד אח'טא' אבו זכריא פי הנוה והמענגה אד' ג'עלהא מת'ל לביתך נאוה קדש וג'על אלנון (מנהא) לאנפעאל ואנמא אוהמה פיהא אעתקאדה כתאבהא באלפ לינה בעד אלנון והכד'א כתבת פי כתאבה אעני באלפ והי פי אלמצחפ בע'יר אלפ ולו כאנ פיה אלפ למא אוג'ב להא אלאלפ ד'לכ אלמעני אלד'י ד'הב פיהא אליה דונ עי'רה פאנה ליש כאנת תכונ אלאלפ פיהא והו לא יחתשב בהא באשנע מנ כונהא פי ואריד כאביר ישכים וע'ירה והד'א ממא פאתנא תשכיכה עליה פי אלמשתלחק ואמא מעני הנוה אלמוטנה אי אלמלאזמה ללמוטנ לאשאכנה פי אלבית וכו' ואנמא שבההא באלמוטנה ללביות לתנעמהא ותרפההא והד'א כמא יקאל אלמח'דרה אי אללאזמה ללח'דר וליש הד'א מדחא להמ בל ע'איה פי אלד'מ לאנה יעני אנהמ ינחצרונ ענ אלאעדא' פי מדינתהמ ויתרכונ אלמבארזה להמ כמא תצנע אלנשע' אלמתרפהאת אלמתח'דראות. ע"כ. — ובעבר': וטעה אבו זכריא בהנוה והמענגה ששם אותו כמו לביתך נאוה קדש ושם הנון לנפעל והשׁגהו בזה מה שחשב שהוא כתוב באלף נחה אחר הנון וכן נכתבה בספרו ר"ל באלף והוא כתוב בספר (המקרא) בלי אלף ואפילו לו היה בה אלף לא היתה האלף מחייבת המשמ' שהוא סבר בה ולא זולתו כי לא היתה בה האלף ולא יתחשב בה יותר זרה מאלף בהמלה כאביר וזולתו וזה ממה ששכחנו להשיג עליו בספר התוספת אבל משמ' הנוה היא כמו אלמוטנה בערב', הדבקה במקום, השוכנת בבית וכו' ודמה אותה בשוכנת בבתים בעבור ענוגה ועדונה וה כמו שאומרים חודרת ליושבת בחדרה ואין זה שבח להם אך הוא תכלית הגנות כי הוא רוצה לאמר שהם עומדים בעיר במצור מפני האויב וייראו לצאת אליהם ולערוך אתם מלחמה כמו שתעשינה הנשים העגונות החודרות.
3 כך בערוך. ובספרי הדפוס' וגם במדב"מ נאות.
4 כך במדב"מ ובערוך. בנוסח' הדפוס' הנאה.
5 בירוש' ובמדב"מ נאוה.