*, ש"ז, — כנוי נזירוּת, במקור נָזִיר: כל כנויי נזירות כנזירות האומר אהא וכו' נזיק נזיח פזיח הרי זה נזיר (נזיר א א). האומר לחבירו קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן וכו' נזיק נזיח פזיח הרי אלו כינויין לנזירות (נדר' א ב).