נָזִיח
*, ש"ז, — כנוי נזירוּת, במקור נָזִיר: כל כנויי נזירות כנזירות האומר אהא וכו' נזיק נזיח פזיח הרי זה נזיר (נזיר א א). האומר לחבירו קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן וכו' נזיק נזיח פזיח הרי אלו כינויין לנזירות (נדר' א ב).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.