נַחֲרָה
ש"נ, סמי' נַחֲרַת, — נַחֲרַת הסוס, כמו נַחַר: מדן נשמע נַחֲרַת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ (ירמ' ח יז). — °והאדם: שבשעת תשמיש יש לה נחרה1 ואינה יכולה לכלוא את נשימתה מהשמע (ערוך, ערך קל).
1 בתשו' הגאו' נחירה, עי' °ב.נחירה.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.