נָכְרִיּוּת

°, ש"נ, — סגולת מי שהוא נכרי: גיורת דנבעלה בנכריותה לנכרים (רש"י יבמ' סא:). מעשה בא לפנינו באשה אחת שהלך בעלה זה כמה שנים בעיר פלונית והמיר שם ונתשתנה שמו לשם נכרי ויש כאן עדים מכירין אותו ושמו ושם נכריותו (שו"ת ר"נ גירונדי ג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים