°, נסיי, ת"ז, — מטבע הנֵס, של נֵס: כי כל היעודים שבתורה בהבטחות או בהתראות כולם מופתיים מן הנסים הנסתרים בדבר מופתי תבטיח ותזהיר התורה לעולם וכן תזהיר בכאן בכרת שהוא ענין נסי ולא תבטיח בקיום שהוא ראוי (רמב"ן ויקר' יח כט). שאם לא היתה (הנבואה) דבר טבעי אלא דבר נסיי וכו' (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ד ג). שכבר יתהוו הדברים הנסיים בזולת מקומם הטבעי (ר"י אברבנאל, מפע' ה' י א). שאם היה סבות הדבר הטבעי כסבות הדבר הנסיי ושלא יובדלו אלא בזמני הויותיהן הנה יתחייב מזה שיהיו כל הדברים טבעיים וכו' ולכן אם היו הדברים הנסיים מהסבות וההתחלות הטבעיות אין ספק שיצדק בהן גדר הדברים הטבעיים (שם שם י). כבר הוכחתי בס' צרור החיים שלי בחלק מות ישרים שיש תחייה טבעית ונסיית (ר"י חגיז, הלכ' קטנ', או"ח קלח).