°, ש"נ, — שה"פ מן נָסַג, ובפרט נסיגת המחלה: הנסיגה והיא חזרת החולי, הנסיגה יותר קשה מן השרש והעצה הנכונה שלא תמהר להתעסק ברפואות עד שיתבאר הענין (קאנון ד א ד כ). משפטי הנסיגה כלומר חזרת החולי הנקראת רקליב היותר רעה שבנסיגות מה שתהיה מהירה ויהיה עמה חולשת הכח וכו' והנה אם תפול הנסיגה בחטא מהנהגה יותר בטוחה מאשר אם תפול מעצמה וכו' והנסיגה יותר רעה וקשה מהעקר כי החולי חוזר לראש (שם ד ב א צה). — נסיגת הלב: היראה (היא) נסיגת לב הירא ממי שהוא ירא ממנו (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה ל).