נְעוּרוֹת

נְעֻרֹתֵיהֶם, —  שם במ"ר נקבות, כמו נעוּרים:  כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מִנְּעֻרֹתֵיהֶם (ירמ' לב ל). — ואמר המשורר:  אנוד עלי שמש נעורים ערבי ושמי נעורותי אשר נמלחו (רמב"ע, דיואן טז, כ"י בודל').

חיפוש במילון:
ערכים קשורים