ת"ז, סמי' נְעִים, מ"ר נְעִימִים, לנק' מ"ר נְעִימוֹת, נְעִמוֹת, — א) דָּבָר נָעִים, מָתֹק, עָרב, טוב ונחמד. angenehm; agréable; pleasing: שאול ויהונתן הנאהבים וְהַנְּעִימִם בחייהם ובמותם לא נפרדו (ש"ב א כג). הנך יפה דודי אף נָעִים (שה"ש א יו). — וזמירות: זמרה אלהינו כי נָעִים נאוה תהלה (תהל' קמז א). — פלוני הוא נְעִים זמירות, שזמירותיו נעימות מאד: משיח אלהי יעקב וּנְעִים זמרות ישראל (ש"ב כג א). — וכנור: שאו זמרה ותנו תף כנור נָעִים עם נבל (תהל' פא ג). — ושם נָעִים: הללויה כי טוב יי' זמרו לשמו כי נָעִים (שם קלה ג). — ודבורים: פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הַנְּעִימִים (משלי כג ח). — והון נָעִים: ובדעת הדרים ימלאו כל הון יקר וְנָעִים (שם כד ד). — וכמו תה"פ, נָעִים, זהו דבר נעים וטוב: מה טוב ומה נָּעִים שבת אחים גם יחד (תהל' קלג א). הט אזנך ושמע דברי חכמים וכו' כי נָעִים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך (משלי כב יז-יח). — ב) מעמד נעים, חיים טובים: חבלים נפלו לי בַּנְּעִמִים אף נחלת שפרה עלי (תהל' יו ו). אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בַּׁנְּעִימִים (איוב לו יא). — ובתו"מ: והרי כל אומות שבעולם אומרים שבחו של הקב"ה אבל שלי נעים ונאה לפניו יותר משלהם  (מכי' שירה ג). ומצא קורת רוח ממנו והיו אמריו נעימים עליו  (ר' יודן, מד"ר במד' יד). וכי מי מודיענו איזו כת החביבה והנעימה שבהם (שם ויקר' ל). כיון שראה אותה (בעז את רות)  נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה (שם רות, ויאמר בעז). בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר תהלים אמר להם הקב"ה כלכם נעימים וחסידים ומשובחין (שם קהל' החכמה תעוז). — ואמר המליץ: בטח בי ואפיל בנעמים לך חבלים (ר"ש הנגיד, הל' תעש). ונעים זמירות כל מתי שיר (רשב"ג, לבי באימה). הדרו ותפארתו יחוו וישמעו ובנעים גרוניהם גבורות ימללו (ר"י הלוי, יחלו פני אל). הכי זכרך נעים שרים בבבל ושמך שעשועי יושבי נוף (רמב"ע, תרשיש א ריט). וקול סיס ועגור ויונה ותור טוב לך מנעים קול נבלים וצלצל (שם ג טו). העת תשיר תחריש עגור ונעים קולה יכלים קול תור (שם ד קי). קרא נא את נעים שירי עלי איש אשר חולה באולתו ויחי (שם י יז). — °נעימי המקרא, טעמי ספרי אמ"ת: ודע כי הנגינות האלה שזכרתי נוהגים רק בכ"א ספרי הקדש ונקראים טעמי המקרא אבל בשלשת ספרי אמ"ת ר"י איוב משלי תהלים יבוא ע"ד אחר ונקראים נעימי המקרא (ב"ז, תל"ע א ג מז).