*, ש"נ, — א) שה"פ מן נָעַל, במשמ' סָגַר: שלש לפתיחת שערים האומר על פתיחתן אינו אומר על נעילתן האומר על נעילתן אינו אומר על פתיחתן (תוספת' סוכ' ד י). כנעילת שערי היכל (ר' יוחנן, ירוש' ברכ' ד א). קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא היא קשירה היא נעילה (שם עירוב', ג כא). על המן האדומי השלכתי נעלי שהמתי אותו בחנק בנעילת גרונו (מדר' במד' יד). — בית נעילה, מקום לסדר השלשלת: שלשלת שיש בה בית נעילה (כלי' יב א). — ובפרט נעילת שערים, תפלה שמתפללים ביוה"כ לעת שקיעת החמה: בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים (תענ' ד א). במנחה ובנעילה לא היה שם נשיאות כפים (תוספת' שם ד (ג) א). אימתי היא נעילה וכו' רב אמר בנעילת שערי שמים ור' יוחנן אמר בנעילת שערי היכל (ירוש' ברכ' ד א). יום הכיפורים שחל להיות בשבת אעפ"י שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה (ריב"ל, שם). אעפ"י שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה (שם יומ' ח ט). תפלת נעילה פוטרת את של ערבית (רב, בבלי שם פז:). אור יוה"כ מתפלל שבע ומתודה בשחרית מתפלל שבע ומתודה וכו' בנעילה מתפלל שבע ומתודה (שם). — ומצוי בסהמ"א: וכל התעניות כלן יש להן נשיאות כפים במנחה חוץ מיום הכפורים שתחת מנחה נושאין כפיהם בתפלת נעילה (סדר רב עמרם, ס' נט). וכן תקנו תפלה אחר תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית וכו' וזו היא התפלה הנקראת תפלת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה (רמב"ם, תפלה א ז). — ב) שה"פ מן נָעַל נעליו, לבשם על רגליו: יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה (תוספת' יוה"כ ה (ד) א). אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו (ירוש' מו"ק ג ה). מה אם נעילה שהיא של כבוד את אומר אסור (להכנס במנעליו להר הבית) רקיקה שהיא של ביזיון לא כל שכן (שם ברכ' ט ח). חזרת (קֶרע) זקיפה חובה פריעה נעילה רשות (רב, מד"ר בראש' ק).