°, ש"נ, — שה"פ מן נָעַץ: כתב הר' יהודה ברצלוני אפילו החזיק בו ג' שנים ובטענה לא הוי חזקה לחלוק באבני הכותל ובמקומו שאין נעיצת קורותיו של זה חזקה במקום הכותל (טוחו"מ קנג). שצריך (להסכין) נעיצה י' פעמים בקרקע (התרומה, הלכ' או"ה ע). והינו נעיצה הינו שיפה וכו' וחדשו בגמרא נעיצת עשר פעמים בקרקע קשה (תורת הבית הארוך ד ד). — ובלשון הרפואה: הנעיצה והתקיעה קרובים מלבד שכל אחד מהם הוא נקיבה מגשם חד קשה בגוף וגם יתחלפו בשעור הגשם הנוקב ונראה שיהיה הנעיצה למה שהוא דק וקטן והתחיבה למה שגדול שעורו ונראה שיהיה הנעיצה למה שהוא קטן הנוקב לגזור קוטן הנקיבה כאלו לא יעבר העור (קאנון ד ד ב י). — וכאב חד: ואם לא יאכל מי שיש לו תולעים במעיו יעקיצו אותו וימצא משברים ועיצור ונעיצה וכאב תחת הטבור ובבטנו (מ' אלדבי, ש"א ד ב).