ב. נְפִיצָה

°, ש"נ, — שה"פ מן *נָפַץ, שפך, עָרָה: ותער לשון נפיצה והרבה יש בלשון משנה המערה מכלי אל כלי וכו' (רש"י, בראש' כד כ). המודד לעכו"ם לתוך כלי שבידו ינפץ נפיצה או יזרוק זריקה כדי שלא יהיה נצוק חבור (רמב"ם, מאכ' אסור' יב יב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים