ש"ז, — נִפּוּץ ושִבּוּר של עננים להוריד גשם שוטף Wolkenbruch; averse; cloudburst: והשמיע יי' את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד (ישע' ל ל). — ובסהמ"א: ענין נפל והרס הם וכו' על חומת נפץ והרס ופרץ (מנחם, מחב', ערך אנך). — ואמר הפיטן: ובחסדך הטוב המטר לי חפץ ובישעך אל תתן אותי נפץ (כהנת אברהם לא יז). — ובמשמ' פזור: בד בבד פרע שאונם ונפץ מול נפץ דנם ובטלה עצתם כפלג לשונם (משה בר' קלוני', מה מועיל, יוצ' אחרון פסח).