ש"נ, מ"ר, נְפֻצוֹת, עם שנתפזר בגלות:  ונפצות יהודה יקבץ (ישע' יא יב). ובתו"מ:  ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ (שמואל, תפלת הביננו, ברכ' כט.). —  ובסהמ"א: נפוצת מזרחה מספרת יונית ושפת פרס ומצרים (ספ' האגר' לרס"ג, הקדמ'). —  ואמר המשורר:  הזנחת קהלות לחוצות אשר שמת נפוצות לזרותם בארצות (דיואן ר"י הלוי, אמיץ פודה וגואל). וגדרו פרצותיה וקבצו נפוצותיה והשיבו פזוריה (ר"י א"ת, הרקמה הקד' המתרגם).  — ובהשאלה, הדברים הפזורים:  ובתוכם איש זקן יקבץ מן התעודות נפוצותיהם וישבץ מן המליצות חליצותיהם (תחכמ' ח). — ובמשמ' התפזרות:  והיתה נפוצתם (של אנשי אבשלום) כל כך שביראתם ומורך לבבם נכנסו ביער (אברבנאל, ש"ב יח ח).