נָפַק

*, פ"ע, — כמו יצא: פלצות בעתתני על ידי שנפקו לדבר לצות (מד"ר שה"ש מצאוני השומרים). שנה עלתה שנה נפקה ולא היו עולין לפעמי רגלים (ר' נחמן, מד"ר איכ' פתיח' מט).

ערכים קשורים