ש"ז, מ"ר נִקֻּדִים, — מין מעשה מאפה בצורת כעכים יבשים וכדומ', Zwieback; biscuit; rusk: וכל לחם צידם יבש היה נִקֻּדִים1 (יהוש' ט ה). זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נִקֻּדִים (שם יב). ולקחת בידך עשרה לחם וְנִקֻּדִים ובקבק דבש (מ"א יד ג). — ובמשנה: ואם טמאין היו אותן החולין יאכלו נקודים1 או קליות או ילושו במי פירות (תרומ' ה א). סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין תעלה ותאכל נקדים או קליות (שם ג). — ובסהמ"א: שאז כלה להם הלחם אשר הוציאו ממצרים שלא יכלו לשמרו מן העיפוש יותר מאותם שלשים יום לפי שלא עשו נקודים (אברבנאל, בשלח, ויבאו אלימה). — והשתמשו בו קצת הסופרים גם בלשון יחיד במשמ' עפוש העולה על מיני מאכל ופֵרות שנשחתו ונרקבו: נקוד גדל בגבינה או בלחם נושן או בפירות נרקבים או בשאר מיני מזונות נרקבות ונושנות מראהו ירקרק שחרחורת (ב' לינדא, ראשית למודים א ז, 98 ב).
1 [נחלקו המפרשים בפירוש מלה זו. יש מפרשים מאכל מנוקד וטלוא ע"י יבש ועפוש. עי' רד"ק בשרשיו וביהוש' שם בשם "ועוד מפרשין". וכן נמצא גם בשבע' ביהוש' שם εὐρωτιῶν. אולם פירוש זה מתאים רק למשמ' הכתוב ביהוש' ולא לכתוב במ"א יד ג ובמשנ' תרומ'. ואחרים מפרשים מאכל מפורר לפרורים קטנים כמו נקודות. וכן מביא רגמ"ה בכור' כג.: "ואית דאמר פירורין פירורין פחות מכביצה". וכן רלב"ג ביהוש' שם: הוא היבש המתפורר מצד יובשו לפירורין דקין". וכן תרגם עקילס ביהוש' ψαθυρωμένος ἐ. והוולג' שם in frusta comminuti. וי"ת גם ביהוש' גם במ"א כִסְנִין, והוא כמו פת הבאה בכסנין (ברכ' מב.) שיפרש רב האי "פת בין מתובלת ובין שאינה מתובלת שעושין אותה כעכין יבשין וכוססין אותה בבית המשתה" (רד"ק בשרשיו). וע"פ זה פירש רלב"ג במ"א שם "הוא פת יבש מתובל בתבלין". וכעין זה בתרגום יוני אחד τραγήματα (-פרפראות-תרגימא) ובוולג' crustulam. ורש"י מפרש ביהוש' נקדים מלשון יקד, מוקד, כלו' שנתיבש ע"י האש. ובמ"א הוא אומר "מין קליות מיבשין בתנור ועושין אותן קמח לעשות ממנו מאכל שקורין לו שתיתא בלשון גמרא". וכן פירש "קליא" השני ב(ש"ב יז כח). וזה מקביל ל"קליות" שבמשנ' תרומ'. אולם בבכור' כב: פירש סתם ב"יובש", וכן רגמ"ה שם, והר"ש בתרומ' שם. ושני הפירוש' מובאים במלון צמח דוד. וע"פ זה יש לכריע שנקדים פירושו לחם יבש המתפורר מפני יבשו, ובמשמ' מיוחדת כעכים יבשים, כמו שפירש ריב"ג בשרשיו.]