ש"נ, — סימן עָגֹל, דק מאד. ,Punkt, point: נקדת כסף, מין חלי של כסף עשוי בצורת נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת: תורי זהב נעשה לך עם נְקֻדּוֹת הכסף שה"ש א יא. — ובתו"מ: וכל השחורין כגון עינבי הדס ועינבי סנה וכו' משיעשו נקודות נקודות שחורות ר"ח בר פפא, ירוש' מעשר' א ג. יש שהוא כותב נקודה אחת וחייב עליה משום כותב ומשום מוחק יש שהוא מוחק נקודה אחת וחייב עליה משום כותב ומשום מוחק שם, שבת ז ג. אומרין לבית מי בראך והוא מראה להן בנקודה ואומר זה שלמעלן ומה שמו והוא מראה להן בנקודה שלאחריו ואומר יי' שמו אדון שמו ר' לוי, ירוש' חגי' ב א. כתב וכו' שלא עירב את הנקודות וכו' אפילו עירב את הנקודות שם, גיט' ב ג. — ונְקֻדּוֹת שעל קצת אותיות כתובות לסימן מיוחד: בשעה שהכתב רבה על הנקודות את דורש את הכתב ומסלק את הנקודה ובשעה שהנקודה רבה על הכתב את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב א"ר אע"פ שאין שם אלא נקודה אחת מלמעלן את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב שם, פסח' ט ב. עשר נקודות בתורה אלו הן ישפוט יי' ביני וביניך על י' שביניך נקוד מלמד שלא אמרה לו אלא על הגר וכו' אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך אומר אני לו כבר נקדתי עליהן ואם אומר לי יפה כתבת אעביר נקודה מעליהן אדר"נ לד. — ב) כל אחת משבע התנועות הקוליות המורות אופן קריאת האות: שבע נקדות למאד כבדות מקרא מלמדות וחכמות מגידות וכו' שם הנקודות קמצה פתחה צרי סגול חלם שרק חרק בן אשר, דה"ט, 10. ובאר מה אודות טעמים ונקודות והודיע סודות וגלה מסתרים תשו' תלמידי מנחם על דונש הניבותי ניבך. ספר תורה המנוקד אין קורין בו בצבור ואע"פ שגרד נקודות שבו ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת 38, הוצ' אדלר. כבר ביארנו שהאותיות לבדם בלא מלכים והם הנקודות לא יעלה מהם ענין שבזמן שאדם כותב לחבירו תיבה בלא נקודות אינו יודע מה ענינה כגון שכתב שלש אתיות שמר אין הקורא יודע ענינה אם היא שְמֹר לשון צואה או שמר לשון הגדה וספור וכו' דרנבורג, הורי' הקורא 53. ואתם תאמרו אנחנו מהירים ורגילים בשפת הקודש ומורים בנקודות ובנגינות מַן ד"ה יהודי מצרים וא"י ב' 49. ובמדרש הזה חידשו עדת היהודים נקודות לספרי התורה והנביאים תולידה שומרונית REJ. 45. 85. בעלי המסורות לא קראו שמות לנקודות רק לקמץ ולפתח ובכללם גם הצרי והסגול דהיינו שקראו לצרי ג"כ קמץ ולסגול ג"כ פתח וכו' אבל שאר הנקודות לא נזכרו בשמם בכל המסורה הגדולה וקטנה רק קראו לחירק אִי ולחולם אוֹ ולשורק אוּ ולקבוץ אֻו רא"ב, מסורת המסורת, הקד' ג. —  ובחכמת השעור והתכונה, סימן המצין מקום, ושאין לו אֹרך ורֹחב ועֹבי: ועתה לא יתחלק כי הוא כנקודה במלאכת חכמת השעוּרים הנקראת הנדסה אשר לא תתחלק כי היא במחשבה עולה ר"י א"ת, הרקמה א. נקודה אחת יש בגלגל השמש וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים בעת שיהיה הכוכב בה יהיה גבוה מעל הארץ כל מאורו וכו' ונקודה זו היא הנקראת גובה השמש הרמב"ם, קדוה"ח יב ב. הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון השמש היא הנקראת ראש והנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לדרום השמש היא הנקראת זנב שם טז ב. וידיעת הד' יסודות הנודעים בהקדמות ותולדות והמזגים וההרכבות והקוים והנקודות ר"י מפיסא, מנח' קנא' 12. ובאור דרך ההרכבה הוא כמו שאומר אקלידס כי התחיל מהנקודה ואומר הנקודה היא דבר שאין לו חלק כלומר אורך רש"ט פלקירא, ראשית חכמה 43. השנה נחלקת לארבעת פרקים שהם שתי נקודות השווי ושתי נקודות ההפוכין שהן ראש מזל טלה וראש מזל מאזנים ושתי נקודות ההפוכין שהן תכלית הנטיות ראש מזל סרטן וראש מזל גדי ר' אהרן הקראי, ס' ג"ע, הבדל שנה משנה א יד.. —  והנקודות שמהן מורכב הקו או המסמנות את גבולות הקו: מלת הנקודה אני אומר אותה על דבר שאין לו ערך כלל לא אורך לא רוחב ולא עומק ולא שום שיעור ונדבק הוא אל השיעור מפני שהוא סוף הקו והוא תכליתו והוא כמו כן ראשיתו והיא חוצצת בינו ובין קו אחר ותהיה הנקודה בגדר הזה תכלית הקו או המחיצה אשר בין שני קוים נדבקים זה אל זה ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשברת א ג. והקו הוא ערך שיש לו שיעור באורך בלבד ואין לו רוחב ואין לו עומק ותכליותיו על שני ראשיו הם נקודות שם ד. כמו גוף אלי שטח ושטח אלי קו במקור נדפס 'קוו' וקו אל נקודותים רשב"ג לכבוד ר"ש הנגיד, בסוף שירי ר"ש הנגיד 110. דיאמקרנו אמר שהגוף (מורכב) מן השטחים והשטחים מורכבים מן הקוים והקוים מן הנקודות וכו' שהנקודה אין לה חלק ר"י הישראלי, ספ' היסוד' ב', כ"י כזנתנזי. והקו לו שני תכליות גודרות מהם וכל אחת מהם היא הנקודה ואין לה לא אורך ולא רוחב ולא עומק וכו' והקו אורך בלי רוחב ושתי קצוות הקו שתי נקודות רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' ב ו ב. כי הנקודה והקו אינם רק לסימני הגבולים ר"ד גנז, נחמ' ונעים קז. —  והנקודה המרכזית בעגול, שכל הקוים הישרים היוצאים ממנה אל הקו המקיף הם שוים זה אל זה, centre: כאשר הנקודה אשר באמצע העגולה הוא השרש לכל הקוים היוצאים ממנה אל הקו הסובב בעגול כן שרש כל ההרגשות במוח ומשם יצאו ושם ישובו ר"י א"ת, רוח חן ב ה:. הדרך האחת ארוכה ורחבה ומנפשות אנשי דורנו נשגבה ואם האמת כנקודה בתוך עגולה זאת הדרך כקו הרחב הוא החוט הסובב בתחלה ראב"ע, הקד' לפעה"ת. שיסד הארץ כנקודה בתוך החוגה ויכונן שמים בתבונה שוה מכל צד מסבבים הארץ ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ג כ. —  ובגרמי השמים, הנקודה המרכזית שעליה סובב הגלגל: הגלגלים מתגלגלים על כמין שני מסמרים אחד בצפון ואחד בדרום וכו' והם נקראים בלשון ערב קוטבים ובלשוננו נקראים נקודות ר"מ אלדבי, ש"א, הנתיב השני כא:. והגלגלים נסמכים ומתגלגלים על הנקודות האלה וסובבין על הארץ שם. גלגל תבונות רום ברוב דעה והולך וסובב על נקודתו עמנו' מרומא, חרוז על י"ג עקרים JQR, NS, V, 534. —  ובחכמת הפיזיקה, נְקֻדות אוהבות, נְקֻדות שונאות, הצירים המֹשכים והצירים הדֹחפים שבאבן השואבת: ועוד סגולה אחרת מופלאה להאבן הזאת (אבן השואבת) כי כאשר תקרב שני אבנים ממין הזה אז ימשוך תמיד ציר הצפוני האחד את ציר הדרומי השני אליו וכן להיפך אולם כאשר יתקרבו שני הצירים יחד הדומים בשמותם כמו הצפוני לצפוני או הדרומי לדרומי אז תהיה פעולתם להיפך כי לא לבד שלא יתדבקו הצירים יחד כי אם ידיח האחד את האחד לבל קרוב אליו לכן יקראו הנקודות האלה המתקרבות ומתדבקות נקודות אוהבות והנקודות המתרחקות ודומות בשמותם יקראו נקודות השונאות ברוך לינדו, ראשי למודים א ח. —  ובהרחבה, לכל דבר שהוא ממש בתוך: בכל מקומות הישוב מתחלת קו המשוה הנוטה לצפון עד בואה תחום כ"ד מעלה בפאת צפון שהם מרחק ראש סרטן מאופק המישור תהיה החמה עוברת על נקודת נוכח הראש במקומות ההם שתי פעמים בשנה מפני שנקודת הנכח ההיא רחוקה מאופן המישור מרחק ראב"ח הנשיא, צורת הארץ פתח ח. הוי יודע כי הקו הישר הנמשך במחשבה בין מרכז האופק ובין הנקודה מהרקיע שנוכח הקדקד תקראהו הקומה והוא נצב לפי כן על שטח האופק כמו עמוד והנקודה מהרקיע שכנגד נקודת נוכח הקדקד הקבועה באמצע הרקיע שמתחת תקרא נקודת נוכח הרגל וידוע הוא וברור ששתי נקודות הנגדיות האלו הם קוטבי האופק ר"י הישראלי, יסו"ע ב ד.—  וביחס לזמן: כי הזמנים שלשה חולף עומד עתיד ואע"פ שעומד פחות מכל עתה שמתי העתה כנקודה ואמרתי אם יהיה האדם משתדל במחשבתו לעלות מהנקודה הזאת למעלה לא יתכן לו בעבור שהזמן אין לו תכלית ר"י א"ת, או"ד לרסע"ג א א. —  ובהשאלה: זאת הספינה מלחיה מסעיה משפת הים אשר היא נקודת הלידה אל המות ר' קלוני', אבן בחן עט:.