נַקְדּוּד

*, ש"ז, — מי שעוסק בגדול צאן, ובהרחבה במשמ' ראש הרועים1: אין גנאי למלך לדבר עם נקדודו (מד"ר ויקר' א).


1 עי' נוקד.

ערכים קשורים