נַקְדּוּד
*, ש"ז, — מי שעוסק בגדול צאן, ובהרחבה במשמ' ראש הרועים1: אין גנאי למלך לדבר עם נקדודו (מד"ר ויקר' א).
1 עי' נוקד.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.