נקה

1, ממנו נָקָה, *נִקּוּי, נָקִי, נִקָּיוֹן, מְנַקִּית, נְקִיּוּת.



1 [כך גם בכנענ', ובערב' (נקי) ובארמ' ובאשור' הריק, יצק, נסך נסָכים;  וכן גם בסורית.  ובשאר לשונות ארמיות המשמ' המקורית היתה, כנראה, הריק, ומזה נשתלשל מצד אחד המובן יצק משקה, נסך נסכים באשורית וסורית; ומצד שני הריק שופכין, נקה וטהר מלכלוך וטמאה, מחטא ומענש, כמו בעברית ושאר השפות. ועי' מנקית. ]