נַקְמָן

*, ש"ז, — מי שטבעו לנקֹם, מי שרודף נקמה: כשם שנחש נקמן כך היה שמשון שנאמר ואנקמה נקם אחת (מד"ר בראש' צט).

חיפוש במילון: