נִשּׁׂבֶת
* 1, נישובת, ש"נ, — המֹץ וכדו' שבתוך הבר הַנִשָּׁב ומתפזר ברוח בשעת הזְרִיָּה: המוכר פירות לחברו חטין מקבל עליו (הלוקח) רובע קטנית לסאה שעורים מקבל עליו רובע נישובת2 לסאה עדשים מקבל עליו רובע עפרורית לסאה (ב"ב צד.).
1 עי' מ"ץ סגל, הזעירות בעברית,מדעי-היהדות, 142. I.
2 בקצת כ"י נישובות, ובקצתם נשופות, וכך גירסת הערוך.