*, ש"נ, — שה"פ מן נשך, — א) עצם שה"פ, Beissen; moresure; biting: והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף (ר' אליעזר, אבות ב י). על נגיחה ועל נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם (רשב"א, תוספת' ב"ק א ט). בכלל נגיפה דחייה רביצה בעיטה נשיכה (ר' יאשיה, מכי' משפ', נזיק' יב). תולדות הקרן נגיחה נגיפה נשיכה וכו' (ירוש' ב"ק א א). כל הנשוך אפילו נשיכת כלב אפילו נשיכת נחש (ר' חמא בר"ח, ירוש' ר"ה ג ט). הצדיקים כל מי שאינו משמר עצמו מהם נשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב (מד"ר במד' ג). — ובסהמ"א: אפילו כלב או חמור נושכו היה נזוק ומתנונה והולך אלא שנשיכת הנחש ממהרת להמית (רש"י, במד' כא ח). היו עושים תשובה ומתרפאים משתי הנשיכות (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד' נצבים קעז.). — ואמר המשורר: ואתה תארח לב טוב לרע ועל שונאך ידך חזקה ואם תשך נשיכתך נשיכה ואם תשק נשיקתך נשיקה (ר"ש הנגיד, ידידותך). — ובהרחבה, °המקום הנשוך בבשר האדם: וירחץ הנשיכה במי רגלים או ישים עליה עלוקות (מ' אלדבי, ש"א ד ג). ואם צולין אותו (את הפתן) באש ומכסין אותו באפר ומשימין אותו על הנשיכה יתרפא הנשוך (ר' אליהו הכהן, שבט מוסר יא). — ובהשאלה, °נְשִׁיכַת עִסָּה בעסה, חבור ודבוק שני חלקי עסה יחד: אשה לשה שתי עיסות באחת עירבה כרכום ובאחת לא עירבה בה ואין בזו ולא בזו שיעור חלה יש לצרפם ע"י נשיכה כדי ליטול מהן חלה (שו"ת תרומות הדשן קפט). — ב) בהשאלה, *נְשִׁיכָה בעור הגוף, חִכּוּךְ, אִכּוּל: בשור פקח שעלתה לו נשיכה בגבו (רב אויא, ב"ק לה.). — °ונְשִׁיכָה במעים וכדומ', עקיצה כעין כאב מנשיכה: לפעמים יטחנו אותו בריחים ויבשלו קמחו כמו קמח חטים ואז יועיל לסובלים נשיכות במעים (ספ' המסעדים1). — °ונשיכת הלשון ע"י אכילת דבר חריף: והחריפות הוא טעם ינשוך הלשון נשיכה חזקה (יוסף וידל, גרם המעלות, כ"י פריז).