*, ש"נ, — שה"פ מן נָתַן, — א) במשמ' מסירה: כתבו (את הגט) על קרן של צבי חתכו חתמו ונתנו לה פסול שנאמר וכתב ונתן מה נתינה בתלוש אף כתיבה בתלוש (תוספ' גיט' ב ד). יושבים היינו וחוזרין בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים והיו הדברים שמיחים כנתינתן מסיני (ירוש' חגי' ב א). יש לבעל פירות עד שעת נתינה (ב"מ יט.). — ב) במשמ' הַנָּחָה, שימת דבר במקום מן המקומות, נתינת תפלים: הלבה כר' אליעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה (רב, ירוש' ברכ' ג א). — ג) כמו מַתָּן, מַתָּנָה: (כתוב) לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו' אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה וכו' לנכרי בנתינה מניין ת"ל תתננה וכאלה או מכור לנכרי נמצאת אומר אחד גר ואחד נכרי בין במכירה בין בנתינה (ר' מאיר, פסח' כא:). דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה (ר' יהודה, שם). — ד) °מס שצריך לתת לשלטון וכמו"כ הטלות שהקהל מטיל על כל אחד מהיחידים: שהנתינוֹת אשר נתנו ליטא לעסק הנ"ל וכו' עולה יותר מסך חלק י"ד (פנקס ליטא משנת המס, האסיף תרנ"ד 159). ואנשי הכת הזאת יהיו פטורים מכל המסים והנתינות אף כי קצתם יעמדו לפני המלך לקבל פרס (דברי ריבות, כב מז: כ"י סטנוב). גודל הכבדות מהנתינות אשר הושמו על הבתים (אוצה"ס ד' 626, פנקס קראקא, קסג). סעד לעמוד הדין לשפוט יתום וריב אלמנה כצעקתה הבאה אלינו להקל מעליה' עול משא הנתינות אשר הועמס עליהם עד היום הזה ונדרשנו לאשר שאלונו ועשינו מהיום ומעלה לחוק שהיתומים לא יתנו כי אם משני שלישי' מערך ויכולת שלהם ולא יתנו לשום נתינה הן תוך הקהלה וכו' או נתינות המדינה (פנק' ק"ק במברג ד). בתחלה נתינות רבות למלך צרפת וכו' צותה הקסרית יר"ה לתת לה כפי שנתנו למלך צרפת ועוד נתינות אחרות (ר' זרח אינדליץ, אור לישרים, הובא בפתח דבר לאגרת מחלת, מק"נ, ח). — °נשיאה ונתינה, — עי' נשיאה.