נתע

נִתָעוּ, — עי' לתע1.



1 [כבר אמר ראב"ע בפירושו לאיוב על פירושו של ריב"ג המובא בע' לתע שהוא רחוק. והנכון כדעת החדשים שהוא כמו נתץ בחלוף צדי לעין ע"ד הארמ', והכונה כמו מלתעות כפירים נתוץ (תהל' נח ז).]

ערכים קשורים