נתן


1 [בכנע' יתן (י' במקום נ'); בארמית הקדומה נתן, ובעתיד: ינתן, יתן, וכעין זה בנבטית ובתרגומים. בסור' נתל; באשור' נַדַאנֻ, וגם בעתיד אִתַּן.]