סאב

*1, ממנו *סָאַב, °סאַב, °סֵאוּב.



1 [כן בארמ'. ובסורית רק בבנין הכבד וביוד: סַיֵּב, אִסְתַּיַּב, וא"כ היה הקל סוּב. השוה הערבי שַׁאבַּ شاب, טמע, וערבב. ומזה שַׁאִיבַּה شائبة, דבר טמא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים