סַאַב
°, ש"ז, — טֻמאה: סַאַב לובן (טֻמאת קרי): סמך ביאת שמש צידו ימעיטו סַאַב1 לובן פן ברדם יקרהו (משולם בר קלוני', אמיץ כח, עבוד' ליוה"כ). מלך מלכים זכור רחמיך הישנים נוצרי יחודיך מלט מאודים העשנים סאב צחנתם לבן המתולע כשנים (בנימין בר זרחי, איה קנאתך, סליח' יום ב).
1 [כך מנקד בדפוס. ואולי צריך לנקד סאֵב, כמו בציון הבא. וכך הניקוד בשמות סגוליים אחרים שהאות השנית היא אלף, כמו באר, זאב.]