ש"ז, — שם הקבוץ לכלל בהמה דקה, כמו צֹאן: צֹנֶה ואלפים כלם וגם בהמות שדי (תהל' ח ח). — ואמר הפיטן: צונה סכם תוכחות המומי, צרפתי עם בקרי שלמי (רסע"ג, אשק על פי מורי, סדור רסע"ג, שצז). זבת השריצה צונה ואלפים (ר' משולם בר קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודת יוה"כ, Elbog., Stud., עמ' 126). — ואמר המשורר: אוי כי גרתי בהמות שדי שכנתי עם עדרי צנה (יוסף בן סהל, איכה יועם, שעה"ש 86). — °ובכתיב צֹאנֶה: שמה יונים וצפרים ועורבים ותורים צאנה ואלפים וכפירים טורפים (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, עמ' 141). — ואמר הפיטן: נם לארץ להוציא מקנה, נחצה להוציא אלפים וצאנה (אייחד שם, ברכת נישואין, מחזור ויטר' תעח).