*, סימוי, ש"ז, שה"פ מן סִמֵּא, —  עִוּוּר,  Blendung; aveuglement; making blind, סִמּוּי עינים:  אי זה נקם שאינו בברית רבי עזריה ור' אחא בשם רבי יוחנן אמר זה סימוי עינים שסימו את עיני מלך יהודה (מד"ר ויקר' ו).  ונתתיו בראשו ושאר כל הגוף לא לקה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן זה סימוי עינים שהוא תלוי בראשו (שם). — ובסהמ"א:  יש נקם שאינו בברית כדרך שאר נקמות וזהו סמוי עיניו [העינים] של צדקיהו (רש"י, ויקר' כו כה).  שהרמאי עושה רמאות לחבירו הוא מסמא את עיניו עד שאינו רואה את הרמאות וכו' שאלמלא היה יכול לשמור עצמו מן הרמאות לא היה יכול לרמות אותו ובודאי סימוי עינים יש בדבר (ר"נ בר"י אלחנן, עמק המלך, שער רישא דזעיר אנפין נא).