סִמְטָה

°, ש"נ, מ"ר סְמָטוֹת, מין חבורה או פצע Furunculus1 :  אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית וראיתי בפרוש לרבנו האיי שהוא ממיני השרץ והכתית והכתית היא סמיטא ואין ספק שהוא רמש רך ולח ראוי לרכך הסמטות וקרוב בעיני שהוא הרמש שקורין לו בערבי חלזון כי הוא כתאר הזה והוא ממה שמשתמשין בו לרכך הסמטות והמורסות (ר"י א"ת, ספ' השרש' לריב"ג, שרש שבל).  והמית הדם וקדחת הדם והמורסות והסמטות (הוא, או"ד לרסע"ג י ב).



1 תרג' ד"ר מזיא. 

חיפוש במילון: