* 1, — א) ת"ז וגם תה"פ, נק' סְמוּכָה מ"ר סְמוּכִים, סְמוּכוֹת, — קרוב, nahe; proche; near: מי שישב בדרך ועמד וראה והרי  הוא סמוך לעיר (הואיל) ולא היתה כונתו לכך לא יכנס ר' מאיר, עירוב' ד ד. מי שהיה כתלו סמוך לגינת חבירו ונפל ואמר לו פנה את אבניך אמר לו הגיעוך אין שומעין לו ב"מ י ה. לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חברו ב"ב ב א. וכל העירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול מנח' י ג. והשחור וזוג של ספרים שנחלקו הרי אלו טמאין רבי יוסי אומר הסמוך ליד טמא והסמוך לראש טהור כלים יג א. הקונה שדה בסוריא סמוכה לארץ ישראל אם יכול להכנס לה בטהרה טהורה וחייבת במעשרות ובשביעית אהל' יח ז. לזה חצר סמוכה לכן ולזה חצר סמוכה לכאן זה סמוך לחצירו וזה סמוך לחצרו תוספת' ב"מ יא ט. תמן אמרין כל הקודם למקרא קודם לברכה וכל הסמוך לארץ קודם לכל ירוש' ברכ' ו ד. כל הניטל בחוץ להנתן בפנים ניטל מן הסמוך לפנים וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ ניתן על הסמוך בפנים ספרא, אחרי ג. שתי שדות זו על גבי זו העליונה סמוכה לחריץ והתחתונה סמוכה לגדר ירוש' כלא' ב ט. [תני] גריד מותר ליזרע בו כל מין שירצה אמר ר' יוחנן ובלבד שיעשה שלשה בתוך ששה ושלשה שהן סמוכין לגדר כגריד שם. עבר עליו (על בור של שני שותפין) הראשון ולא כיסהו השני ולא כיסהו השני חייב ר' בא בר ביזנא ר' יסא בשם ר' יוחנן נותנין לו שהות לכרות ארזי' מן הלבנון אית בה לחומרא ואית בה לקולא פעמי' שסמוכין ללבנון פעמים שרחוקין ללבנון שם ב"ק ה ט. ניחא בשדה האילן (שצדין את האישות) בשדה הלבן אלא בשדה הלבן שהיא סמוכה לשדה האילן שם מו"ק א ד. לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ר' יוחנן, שבת ז:. נשים במועד מענות אבל לא מטפחות ר' ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחוֹת מו"ק כח:. הכי קתני מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו ברחוק ארבע אמות ונפל לא יסמוך לו כותל אחר רבא, ב"ב כב:. אילן הסמוך למיצר בתוך שש עשרה אמה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים עולה, שם כו:. מה ידיך סמוכה לפיך כך יהיה נדרך סמוך לפיך ר' יודן, מד"ר בראש' פא.מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים שם ויקר' טז. גמ"ח לאבלי' מנין אנו למדין מאיזבל שהי' ביתה סמוך לשוק וכל חתן שהיה עובר היתה יוצאת מבית' ומצלצלת בכפיה ומקלסת כפיה ומהלכ' עשר צעדות וכו' פדר"א יז. — סָמוּךְ לסְפָר: עיירות ארץ ישראל סמוכות לספר מוסיפין עליהן שומר כדי שלא יפוצו גוים ויבזו פירות שביעית תוספת' שביע' ד ז. אין מגדלין כלבים ביישוב אבל מגדלין אותן בעיירות הסמוכות לספר שם, ב"ק ח יז. אין עושין שלש עיירות נידחות בארץ ישר' כדי שלא יחריבו את ארץ ישראל אבל עושין אחת שתים ר' ר' שמעון אומ' אף שתים לא יעשו אלא אחת ביהודה ואחת בגליל בסמוך לספר שם סנה' יד א. כלביא שכן מלמד שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות ספרי דבר' שנה. — פרשה סְמוּכָה לחברתה, זו לזו: ר' עקיבא אומר כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למדה הימנה ר' אומר הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב שם במד' קלא. רבי מאיר היה כותבה על דוכסוטוס כמין דף ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה ועושה פרשיותיה פתוחות אמרתי לו רבי מה טעם א"ל הואיל ואין סמוכות מן התורה רשב"א, מנח' לב.. — סָמוּךְ לו, להם: אם שייר קלח אחד סמוך לו נותן משום פאה ר' יהודה, תוספת' פאה א ה. הלוקח מן הנחתום כיצד מעשר נוטל [כדי] תרומת מעשר והלה ואומר אחד ממאה שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו ירוש' דמאי ה א. היו דמאי אומר מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו שם ז ה. מביאין כלים מבית האומן וכו' אבל לא צמד מבית הצבע וכו' ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו פסח' נה:. כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך תנא סמוך אע"פ שאינו נראה, נראה אע"פ שאינו סמוך מגי' ג:. וג' של דרום שהיה בעלי מחלוקת סמוכין אבדו עמהם וכו' ולפי שהיו סמוכים להם ראובן ושמעון וגד היו כולן בעלי מחלוקת מד"ר במד' ג. — סְמוּכוֹת זו לזו: שתי כרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו ר' בון בר חייה, ירוש' שבת יא ה. כדאמרי במערבא כל מקום שאתה מוצא שתי כללות סמוכות זה לזה הטל פרט ביניהן ודונם בכלל ובפרט שבוע' ה.. — ובסהמ"א: ארבע אמות הסמוכים לחריץ מזלזלין במדידתן והסמוכים לשפת הנהר אין מודדין אותם כלל מפני שהם של בני ר"ה שו"ע חו"מ, אונאה רלא יז. — וקרוב בזמן: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל שבת א ב. לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא שם ג. יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ר' אליעזר, עירוב' ג ו. ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך פסח י א . אין מביאין אלא מן השדות הגינירות המיוחדות לכן כיצד הוא עושה נרה שנה ראשונה ושנייה חורשה זורעה קודם לפסח שבעים יום כדי שתהא סמוכה לחמה והוא עושה סולת מרובה וכו' תוספת' מנח' ע ג. יום הנף שחל להיות בשבת דוחה את השבת בקצירת העומר כיצד הן עושין שלוחי בית דין יוצאין מערב יום טוב נוטלין את הקופות וכו' ובאין יום טוב סמוך לחשיכה וכו' שם י כג. ק"ו הוא אם הסמוך לאסור מותר הסמוך למותר אינו דין שיהיה מותר ספרי במד' כט. — ובסהמ"א: המפקיד אצל חבירו כספים ערב שבת סמוך לבין השמשות אינו חייב לטרוח ולקבור אותו עד מוצאי שבת שו"ע חו"מ, פקדון רצא יו. — *סְמוּכָה לחברתה: ואם היתה ברכה סמוכה לחבירתה כגון ק"ש ותפילה אין פותחין בהן בברוך ירוש' ברכ' א ח. אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה שם ח ב. תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא א"כ הקדימו שעה אחת שם ג ב. בונה ירושלים נמי לא תיבעי דהויא לה ברכה הסמוכה לחברתה בבלי שם מט.. לא נצרכה אלא סמוך לווסתה ר' יוסף, יבמ' סב:. ורבי יוחנן הוה דרש שיתין אפין בבלע ה' ולא חמל ור' הוה דריש עשרי' וארבע' אפין ולא דר' יוחנן יתיר על רבי אלא ע"י שהיה סמוך לחורבן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם מד"ר איכ', בלע יי'. — סָמוּךְ למיתה: באר את התורה הזאת לאמר אמר להם כבר אני סמוך למיתה מי ששמע פסוק אחד ושכחו יבוא וישננו ספרי דבר' ד. כל העושה מצוה סמוך למיתתו דומה שלא היתה מדת צדקתו חסירה כי אם אותה מצוה והשלימה מד"ר קהל', אמרתי אני בלבי. — ובסהמ"א: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה רש"י, דבר' א ג. — וסְמוּכִים סתם, כמו סמוכים זה לזה, בנגוד למפֻזרים: שבעת ימים יכול בין סמוכים בין מפוזרים ת"ל כימי נדתה מה ימי נדתה סמוכים אף ימי לידתה סמוכים ספרה, הזריע א. — ועם ב' היחס באותה המשמ': דרבי שמעון בן לקיש סבר על בסמוך2 פסח' סג:.  דתניא רבי אומר ונתת על המערכת לבונה זכה על בסמוך מנח' צח.. אין האשה קולטת אלא אחר נדתה ובסמוך וביותר אם היה זכר ר' חייא בר אבא, מד"ר ויקר' יד. — ובמשמ' קרוב בקרבת משפחה: על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו ר' ביבי מעתה אחות אביו אסורה שהיא סמוכה לאביו אחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו ירוש', יבמ' יא ד. — ב) ש"ז, מ"ר סְמוּכִים, — דרשה המיֻסדת על סמיכת פרשיות: סמוכין מן התורה מנין שנא' סמוכים לעד לעולם רבי יוחנן ברכ' י.1. אפילו למאן דלא דריש סמוכים בעלמא במשנה תורה דריש רב יוסף, יבמ' ד.. — ובסהמ"א: מה שיובן מחבור וקשור פסוקים הרבה סדורים ונמשכים ומניה וביה דרשינן סמוכים וסמוכי סמוכים ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי, הקד'. זה ראיתי כתוב ולפי שהנאני עשיתי לו סמוכים ורז"ל פירשו בספרי בענין אחר ומה שכתבתי נאות בפי פשטן של כתובים ר"מ ן' גבאי, ספ' עבודת הקדש כב. — ג) ש"ז, מ"ר סְמוּכִים, סמ' סְמוּכֵי, — חכם שנסמך לרב ולדַיָּן: כי הוא או' לה כיון סמוך3 אני בישיבה וקרוי רב גיאוניקה ב', גינצבורג 24. שאו שלום מצור יעקב יתרומם וממנו ומחמודנו ומסמוכי ישיבתינו כי לשלום אנחנו חונים ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 119. ואין מוסרין אותו (את סוד העבור) לכל אדם אלא לסמוכים נבונים רמב"ם, קדוה"ח יא ד. לא שיסמכו ידיהן על ראש הזקן אלא שקורין לו רבי ואומרים לו הרי את סמוך ויש לו רשות לדון אפילו דיני קנסות הוא, סנה' ד ב. וטעם שאין בו מצוה זו (קדוה"ח) אלא בסמוכין לפי שבא בפירוש החדש הזה לכם גדולים וסמוכין כמותכם כי למשה ואהרן נאמר ספ' החינוך, בוא, ד. ויודע כל שער עמך כי איש חיל הוא וקורא לו שם חדש להיות נקרא רב וסמוך והכתירהו בסתר התורה שריד מעיר 18, קבץעל יד ט' הרנג. — ד) ובדקדוק, מלה המחֻברת לכינויים סופיים: מנוס וחלקת לשני חלקים מנוסי ואבד מנוס מקל והם חלק אחד ואשר מנעך להביאם בחלק אחד ראותך אותם מחולקים לשתי אבות מאבות המבטא והם מנוס ומנוסי והדבר הזה לא יחלקם בפתרון כי אם על משקל מנוס כרות ומנוסי סמוך מצור [כרות] ומצורך סמוך וכו' דונש על מנחם 21. — והמחברת למלה הבאה אחריה: שמר קמו"ץ בקמ"ץ גדול וכן כל מלה בפת"ח גדול בעבור שאחריו נח נראה כמו פר גם חטאת אם יהיה סמוך יעמוד במשפטו ואם איננו סמוך בטעם הענין יקמץ בקמ"ץ גדול להפריש בין הסמוך ואשר הוא עומד בעצמו ראב"ע, צחות ב:. — וכמו נִסְמַךְ, שם המחֻבר לשם אחר ביחס הסמיכות: כל שם ובן שהוא סמוך הוא בשלש נקודות ושוה הוא שיהיה במאריך או במקיף שם כה.. ובסמוך יחליפו הה"א בתי"ו ושלשת האנשים גם יאמרו כן בעבור הנקבות ושלשת שם כז.. וכן בכל הפעלים כשיסמוך קבוץ הרבים תסור המ"ם ותשאר היו"ד וכבר בארנו דקדוק היו"ד והמ"מ סימן הרבים בחלק הפעלים בטור הראשון במלת פועלים באר היטב ופעמים יבואו סמוך על סמוך כמו חכמי יועצי פרעה וכו' רד"ק, מכלול, שדה"ש, קמד:. — ובמסורה סמוכין כמו סמיכין בארמ', תיבות הבאות דבוקות זו לזו: המאמר השישי בסמוכין ויחידין ומורדפין מסורת המסורת ו. — ה)°במשמ' חלקי ויחסי, בנגוד למחלט    סגולת זאת הנפש על רוב החכמות העיוניות אשר אין הרצון בהם אלא העמידה על אמתתם לבד והזריזות על ידיעת סבות הדברים ועלותיהם וכו' ואם העולם הקדמון או מחודש ומה הבדל בין הנצחי והמחודש ומה ההבדל בין הנצחחי המוחלט ונצחי הסמוך ומה ההבדל בין יש בין העשוי וכו' העתקות ממאזני העיונים לאבוחמד אלגזלי י, בסגולות נפש החכמה, כ"י פריס, או"נ ב' 196.