°, ש"ז, שה"פ מן סִמֵּר, — א) התיצבות השער והנוצה כמו מסמר מפחד או מהתרגשות אחרת, 1horripilatio: פרש"י ז"ל זה הרוח הוא מלאך שנ' ורוח על פני יחלוף ועושה מלאכיו רוחות ומזה הרוח יבא עלי סמור כשערת בשרי ויש המפרשים תסמר תרעיד כמו סמר מפחדך בשרי וי"מ עמידת השערות בעת הפחד (רשב"ץ דוראן, אורב משפט וספ' משפט צדק נח). ואולם בסוף זאת העלה (השעמום) הנה יקרה לבעליה פתיחת העינים וסור השחרות וסמור הגבות ויובש המוח (ר"י חריזי, תרג' ספ' אסור הקבורה של גלינוס, כ"י ברלין). וכשתתחבר הנק' עם הזכר יתנועע הזכר עם סמור הנוצה ופעמי' יתנועע חרטומו בתבן וכו' (אבי הרלב"ג, שעה"ש ה א, מג:). — התקשות העור ע"י מחלה, rigor1 הכמוסים העוקצים מתחדשים בגופותיהם בד' פנים כי אותו שיתחדש ממנו החכוך הוא אותו שעוקץ עקיצה חזקה ואותו שמחדש הסמור הוא אותו שמחדש עקיצה יותר מאותו שמחדש החכוך (פרקי משה י). שהליחה העוקצת בעת הסמור היא בעור לבדו (שם). — ורעדת הגוף כמו מקור: בקדחת: אותתם (של הקדחות) שלא ישתנה עמהם השתן וכו' ויתחילו בלי סמור והעתק בזיעה (נרבוני, אורח חיים בקדחות, כ"י ביה"מ שכתר). ואמר גלינוס קדחת יום תתילד מחום נפרד יחמם הרוחות בלי סמור ולא עפוש (שם). ומאותות זאת הקדחת כי הסמור בה לא יארך אבל יחומם הגוף מהר חום חזק (שם, בקדחת המגפות). כי קדחות העפוש יקרה להם הסמור הנקרא אלקשעריה והקור התמיד (שם, בקדחת הדקה). כמו הסמור הבא מן הזקנה (שם, בחליי החזה ב). וזאת הקדחת לעולם או על הרוב רותח למבלי סמור ומבלי רתת (ספ' הקדחת, כ"י ברלין). והחליים הצפונים הם באבי העצבים ומהם המקוה והרחם וכו' וכאבי הצלעות והחזה והצד והסמור (קאנון א ב ב י). כשלא נטהר יפה הבית ויתחמם הדם עד שהלהב עולה מאליה על פני הבית כולו ומעישון הלז יקרה לבעל הבית סמור ורתת ופצילות וחימום וזיעה (ר' טוביה כץ, מעשה טובי', משמרת הבית, הקדמ', קיב.). מדוע יקרה סימור וקרירות בשוקי האנשים היושבים נגד האש יען שאש מגרש ודוחה הרבה אויר וזה יקרה ע"י התעשנות ובהעדרם מבקשים אחר תמורתם (שם, יסודי עולם ב כו, עב:‧). ומדוע המים הקרים גורמים סימור בהשפכם על האדם לפי שמים הקרים מתכווצים העור ובכויצתם מולידים רתת וסימור (שם ה נז, פ:‧). ויהי' לו סימור ושגעון וכל זה בקדחיות בועריות כמו השלישית והיומית (שם ארץ החדשה ג ג, פד::). — ומ"ר, ליל סמורים2, לילה של פחד ומורא: בעת רדיפת אויביו אויבי ה' נפלו בפתע פתאם בליל סמורים ידועה אלה הדברים על צרות קדושינו קדוש ישראל (אגר' ר"א היכיני, REJ. XXVI, 211). — ב) בהשאלה, חבור וחזוק כמו במסמרים: ואח"כ גזר אותם ממקום הסימור (ר"י א"ת, או"ד א ד).