א. סָפַח

פ"י, סְפָחֵנִי, ― סָפַח את פלוני לעבודה וכיוצא בזה, חבר אותו, לקח אותו לזה, anschliessen, beigesellen; attacher; to attach, join: והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר סְפָחֵנִי נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם (ש"א ב לו).

― נִפע', נִסְפַּח, נִסְפְּחוּ ― נִסְפַּח פלוני אל קהל פלוני, התחבר אליו, sich anschliessen; se rallier; to attach oneself: כי ירחם יי' את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם וְנִסְפְּחוּ על בית יעקב (ישע' יד א). ― ובסהמ"א: ונספחו אליו הערות וכו' (השער של ספ' הרקמה).

― פֻע', סֻפַּח, יְסֻפָּחוּ, ― סֻפְּחוּ במקום אחד, חֻבְּרוּ יחד: בין שיחים ינהקו תחת חרול יְסֻפָּחוּ (איוב ל ז).

― הִתפ', הִסְתַּפֵּחַ, מֵהִסְתַּפֵּחַ, כמו נִפע', ― הִסְתַּפֵּחַ בנחלה וכדומ', התחבר אליה, גר בה: כי גרשוני היום מֵהִסְתַּפֵּחַ בנחלת יי' לאמר לך עבד אלהים אחרים (ש"א כו יט). ― ובמדר': אשר בעלו למואב שנשאו נשים מואביות ושהניחו ישראל ונסתפחו בשדי מואב (מד"ר רות ב). ומפני מה זכה יחזקאל שיחיו מתים על ידו מפני שהיה מסתפח על ישראל בכל שעה ושעה (סדא"ר ה). ― ובסהמ"א: וגם אמורי התלמוד רבים בבניהם יוצאים למלאכות אחרות ומסתפחים להשתכר או לעבוד JQR, 1918, 147. ויבא שמה בחנופה להסתפח מהם1 (קטע מכתב לאביתר הכהן, מזמן הגאונ', סעדיאנה, שכתר 90). אחרי צאתי אל חוף הים להסתפח כי היד קצרה ואין במה להעזרה (אגר' שלמה, ראש ישיבה אחי אביתר, שם 111). בין גוים יגור על אדמת זר יסתפח בילדי נכרים ישפיק עבד עבדים למו (שלום הכהן, ניר דוד 193).

― פִע', *סִפַּח, מְסַפֵּחַ, ― כמו קל: מספח חמתך מה אתה מספח2 בו דברים בחמתך (רב, מד"ר אסת' ג).



1 [אולי כמו להם. ואפשר שמש' הסתפח כאן היא אסף נדבות.]

2 [מחבר ומקבץ בו דברים.]

חיפוש במילון: