סַרְחוּת
*, ש"נ, — תכונת הַסִּרְחוֹן, סֵרוּחַ: משל לתרבא1 של חמור שנפל לשמן ורד אע"פ שנעשה ריחו יפה משמן הורד אלא סופו חוזר לסרחותו כמות שהיה (מדר' אגד' בראשית לז).
1 תרג' חֵלֶב תרבא.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.