סָרִיסוּת
°, ש"נ, — תכונת הַסָּרִיס: כי אתו לקמיה דרבא בן כ' שלא הביא למבדק אי משום קטנות אי משום סריסות (רש"י, יבמ' צז). ועל זה יש גם לאותיות האלה תמורות בדברים שנולדו בהן כיצד תמורת ראיה עורון תמורת שמיעה חרשות וכו' תמורת משגל סריסות תמורת מעשה מלאכה גדמות תמורת הלוך תגרות וכו' (חכמוני, פי' ספ' יצירה, עג).