1, ש"ז, סמ' סְרִיס, מ"ר סְרִיסִים, סמ' סְרִיסֵי, סָרִיסַי, כנ' סָרִיסָיו, סָרִיסֶהָ, — אדם שֶׁסֹּרַס, והיה לפנים ממֻנה בחצרות מלכי המזרח על הנשים, Eunuch; eunuque: ובהרחבה, אחד מִשַּׁמָּשֵׁי בית המלכות לפנים בכלל: והמדינים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סְרִיס פרעה שר הטבחים (בראש' לז לו; שם לט א). ויקצף פרעה על שני סָרִיסָיו על שר המשקים ושר האופים (שם מ ב; גם שם ז). וזרעיכם וכרמיכם יקח (המלך) ונתן לְסָרִיסָיו ולעבדיו (ש"א ה יה). ויקרא מלך ישראל אל סָרִיס אחד ויאמר מהרה מיכיה בן ימלה (מ"א כב ט). ויתן לה המלך (להאשה שהתאוננה לפניו שגזלו ממנה שדה) סָרִיס אחד לאמר השיב את כל אשר לה (מ"ב ח ו; גם שם ט לב; שם כד יב; שם יה). ומן העיר לקח סָרִיס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה (שם כה יט). ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקח והיו סָרִיסִים בהיכל מלך בבל (ישע' לט ז). אחרי צאת יכניה המלך והגבירה וְהַסָּרִיסִים שרי יהודה וירושלם (ירמ' כט ב; גם שם לד יט; שם מא יו; שם נב כה). —  אִישׁ סָרִיס : וישמע עבד מלך הכושי איש סָרִיס והוא בבית המלך (שם לה ז). — ובמשמ' העקרית: ואל יאמר הַסָּרִיס הן אני עץ יבש כי כה אמר יי' לַסָּרִיסִים אשר ישמרו את שבתותי וכו' ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות (ישע' כו ג-ה). אמר למהומן וכו' שבעת הַסָּרִיסים המשרתים את פני המלך אחשורוש להביא את ושתי המלכה לפני המלך (אסת' א י-יא; גם שם יב; שם טו). הגא סְרִיס המלך שמר הנשים (שם ב ג). שעשגז סְרִיס המלך שומר הפילגשים (שם יד; גם שם טו). בגתן ותרש שני סָרִיסֵי המלך משמרי הסף (שם כא; גם שם ו ב; שם יד). ותבואינה נערות אסתר וְסָרִיסֶיהָ ויגידו לה וכו' ותקרא אסתר להתך מִסָּרִיסֵי המלך אשר העמיד לפניה (שם ד ד-ה). ויקהל דויד את כל שרי ישראל וכו' עם הַסָּרִיסִים והגבורים (דהי"א כח א). — וְרַב, שַׂר הַסָּרִיסִים2: ויאמר המלך לאשפנז רב סָרִיסָיו להביא מבני ישראל וכו' ילדים וכו' (דני' א ג-ד). וישם להם שר הַסָּרִיסִים שמות (שם ז). — ואמר בן סירא: כאשר סירים3 יחבק נערה ומתאנח כן עושה באונס4 משפט (ב"ס גניז' ל כ). — ובתו"מ: אבלט שאל ללוי סריס' מות' לשתות ואסור לרחוץ א"ל אם תראה סריס מחבק עם אשתך שמא אינו רע לך (ירוש' שבת ג א). ולא ימחה שמו בישראל פרט לסריס ששמו מחוי (ספרי דבר' רפט).   נעשה סריס למפרע (רב, יבמ' פ.). סימני סריס ואילונית ובן שמנה אין עושין בהן מעשה עד שיהו בן עשרים (רבי אבהו, שם). וכשעמד המלך ממשכב הצהרים אמר לשני סריסיו הנהוגים להשקותו השקוני (פדר"א נ). — ובסהמ"א: סריס שנשלפו ונתקו ביציו (ערוך ערך שלף). ואל תגלי הסוד כי אם לסריסיך הנאמנים לך (יוסיפון קצו). שאנחנו רואים הסריסים יותר חלושי השכל מהנשים (ר"י א"ת, הכוזרי ד כה). ואלו הן סימני סריס כל שאין לו זקן (רמב"ם, אישות ב). —  ואמר המשורר: ואם שניו ימי משנה לפרעה בעת נמכר לעבד מסריסו (רשב"ג, בחר מהחלי). ולמה לסריסים יוסר שער זקנם (ראב"ע, שאלות, כהנא, ב, 23). — *סְרִיס חַמָּה, סָרִיס מטבעו5: סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר (יבמ' ח ד). איזה הוא סריס חמה כל ששהא עשרים שנה ולא הביא שתי שערות (תוספת' יבמ' י ו). מי שאין לו אלא ביצה אחת הרי הוא כסריס חמה (ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה, ספרי דבר' רמז). טומטום לא יחלוץ שמא יקרע ונמצא סריס חמה (ר' יוסי ברי"א, יבמ' פג:). — ובסהמ"א: וסריס זה הוא הנקרא סריס חמה בכל מקום (שם). למה נקרא בדברי רז"ל הסריס בתולדתו סריס חמה (ריב"ש, שו"ת תיט). — *סְרִיס אָדָם, שנסתרס ע"י בן אדם: סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר (ר"ע, יבמ' ח ד). העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר"ע (שם). הכל חייבין בברכת המזון כהנים לויים וכו' נתינים וממזרים סריס אדם סריס חמה וכו' (תוספת' ברכ' ה טו). פצוע דכא וכרות שפכה סריס אדם והזקן או חולצין או מייבמין (יבמ' כ:). — ובהשאלה, במשמ' מְסָרֵס: ומן העיר לקח סריס אחד הרי שבעים ואחד ולמה קוריהו סריס שמסרס את ההלכה (ירוש' סנה' א ב). — *בצלים סָרִיסִים, בצלים שאין להם זרע: הבצלים הסריסים6 ופול המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרים בשביעית (שביע' ב ט). — ובסהמ"א, שם צמח: יוקח שרשי שומר ושרשי כרפס ושרשי סריס ומזרע השומר ומזרע אל סריס מכל אחד ג' אוקיאות (ר"מ אלדבי, ש"א ד, נז:).