1, ש"נ, כנ' עֹנָתָהּ, סמ' *עוֹנַת, מ"ר *עוֹנוֹת — זמן קבוע לדבר מהדברים, ובפרט לתשמיש המטה Beiwohnung; cohabitation: אם אחרת יקח לו שארה כסותה וְעֹנָתָהּ2 לא יגרע (שמות כא י). — ובתו"מ: העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום וכו' (כתוב' ה ו). עונה של תלמידי חכמים אימת אמר רבי יהודה אמר שמואל מע"ש לע"ש (כתוב' סב:). — מצות עוֹנָה: למימרא דרבי יוסי מצות עונה לא קיים (שבת קיח:). — ובסהמ"א: נראה בעיני שלמדנו מכאן שאין העונה שוה בכל אדם אלא לפי הטורח המוטל עליו (רש"י, בראש' לב יה). — ואמר המשורר: ולא יגרע אותה שארה וכסותה ומשכב עונתה בקחתו בת אחרים (רשב"ג, אזהר', מג:). — *ובמשמ' זמן, Zeitabschnitt; sason; season, עוֹנַת הגשמים: משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו (ר' אליעזר, תענ' א א). המניח קנקנים בראש הגג נגבן ונתמלאו מים רבי אליעזר אומר אם עונת גשמים הוא אם יש בו כמעט מים בבור ישבר ואם לאו לא ישבר (מקוא' ב ז). ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים אין שופכין לתוכו מים בשבת ותני עלה אם היתה מזחילה מותר עונת גשמים מותר (ירוש' כלא' ט ב). אם היה שעת דוחק או עונת גשמים אפילו (אבל) על אביו ועל אמו מרבה בעסקיו (שם מו"ק ג ח). רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונ' הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא (מד"ר בראש' פב). ואם תאמר תשרי הרי יש בו עונת גשמים הוי בכושרות (שם במד' ג). — ושל מים: משכיר אדם עונתו של מים לגוי ומחליף עמו משבת למוצאי שבת ואינו חושש (תוספת' מו"ק א ב). ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שלש (שביע' ב ט). אלו דברים העושין לאבל בימי אבלו וכו' ומרביצין שדהו משתגיע עונת המים שלו (מו"ק א.). — עונַת המעשרות: וכל אילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו (שביע' ד י). ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית (שם ד ט). — של תאנה, של צדיקים: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט (והיה) (והוא) לוקטה כך הקב"ה יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלקן מן העולם והוא מסלקן (ירוש' ברכ' ב ח). התאנה הזו בשעה שהיא נלקטה בעונתה יפה לה ויפה לתאינה (רבי אבהו, מד"ר בראש' סב). — ושל ק"ש ותפלה: ולמה אמרו בשוכח כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה (ירוש' ברכ' א ה). הקורא מיכן והילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה חביבה היא ביותר מדברי תורה (שם שבת א א). ילמדנו רבנו היה רוכב על חמור והגיע עונת תפלה כיצד יעשה וכו' (תנחומ' תולד' א). — ובסהמ"א: ור' יהודה והרבה מן החכמים שהיו מתפללין תפלת המנחה בעונתה בין מנחה גדולה ובין מנחה קטנה (ר"ח, אוצ' הגאו' א, נספ', לוין 31). — *עוֹנַת נדרים: קטן שלא הביא שתי שערות וכו' ר' יוסי אומ' אם עד שלא בא לעונת נדרי' אין תרומתו תרומה (תנחומ' תרומ' א ג). — באחד באדר משמיעין וכו' ולמה באחד באדר כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן (שם שקל' א א). חמשה דברים נאמרו בשושבינות נגבית בבית דין וחוזרת בעונתה ואין בה משום רבית (ב"ב קמה.). הכל מודים שאם הוזקקנו לעונתו של שטר ונמצאת עונתו מכוונת בשבת או בעשרה בתשרי ששטר מאוחר הוא וכשר (ר' פדת, שם קעא.). — ובסהמ"א: ורוב השטרות בעונות היכן משכחינן להו (תשו' הגא' הרכבי רלח). — *של סעודה: וכיון שהגיע עונתה של סעודה וכו' הלכה ונטלה הפך (של שמן) מתוך הכירה (אדר"נ כז, נוסח' ב). — בעונתו נברא העולם לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן (ר' תנחומא, מד"ר בראש' א, תיאוד'). שהשקיעה הקב"ה גלגל חמה בעונתה בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצנעה (שם סח). — ובסהמ"א: לסוף בא אליהו ז"ל אצלו אמ' לו כבר הגיעה העונה ליטול מה שנתתי לכם וכו' (תשו' הגא' גני', אסף 252). כי בא השמש משמע ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם (רש"י, בראש' לח יא). — *של עסה: ואימתי עונתה של עיסה להדבק בתנור הוי אומר בשעה שהוא מוסק (מד"ר בראש' י). — מה ראה זה לומר שלא בעונתו (פסיק' רבת', ויהי בעת שסרחה). — ובסהמ"א: יובא (הצלף) בשתי עונות בימי ניסן וכו' (תשו' הגא' הרכבי שעח). היתומה הקטנה שהגיעה לעונת הפעוטות שהשיאוה אמה או אחיה לדעתה או שנשאת היא לדעתה היא שיכולה למאן (ר"י ברצלוני, ספר השטרות 27). ומגבין אות' (את מס הקופה לפרנסת הדיינים) בעונתו כמו ארנונית כדי שיהא מקובץ ומוכן לו (טוחו"מ סנה' ט). — וברפואה: ואמנם זמן עונתה (של הקדחת) הנה היא מן ארבעה שעות עד כ"ד שעות (קאנון ד א ב נב). הקדחת היומית היא אותה שתקרה עונתה ביום ופשירתה בלילה (שם נז). ואמנם אורך עונת הקדחת הנה תורה על זמן החולי כי היא כל מה שיהיה ארכה יותר רב הנה היא תורה על תוספת החולי (קבוצי גלינוס, כ"י פריס). מהם (מהקדחות) מה שיהיו עונותיהם שלישיות ומהם מה שיהיו רביעיות ומהם שעונותיהם בכל יום (תרגום פרקי גלינוס, כ"י פריס). שלשי כי ראוי שיהיה הרופא חכם ונבון כמו שהעיד גליאינו בעצמו בבוא החולה לפניו מהות הליחה המחליאה אותו ואז ידע בנקלה סדר העונות העתידות להקיף בחולי ההוא ועתותיו וכו' שאם יכיר הליחה המחליאה אותו היא אדומה ידע שהעונות הבאות משלשי לשלשי וכו' (אפוריסמי אבוקרט יב, כ"י ברלין). ותהיה (קדחת יום) עונה אחת לא תשוב ופעמים נראתה אותה העונה ב' ימים או ג' ולא יותר (נרבוני, אורח חיים בקדחת יום, כ"י ביהמ"ד שכטר). בקדחת רביעית וטוב לעשותה שעה אחת שהן שתים קודם העונה (טוביה כץ, מעשה טוביה, משמרת הבית הקדמ' ד). — ואמר הפיטן: רוממה בחנינה כי געה עונה3 ועת לחננה (זכור את, יוצ' שבת זכור). סלה יסכית תחנה בכל עת ובכל עונה ויתקימו ברננה (אל מתנשא, יוצ' שבת שקל'). כטל חיים במושבו כיורה ומלקוש בעונתו (Elbog., Stud. 115). עוד היום בנוב לעמוד עד געה עונת פסח (אומץ גבורותיך, מחז' איטל' קב.). — ואמר המשורר: ומנער בחר רע אמנה אשר תמצא בכל רגע ועונה (רה"ג, לקוטי קדמונים 62). וגלות ננעלות ומקוות ותעלות עליהן אילות כאילות היערים בכל ענות ערגות ואין להם פוגות לרות הערגות במים מגרים (דונש, דעה לבי חכמה). וענין כפרחים ומעשה פתוחים מכוסים כירחים בענת עבורים (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב). ויען בכל עונה אשר אכינה לבבי לדרשהו בצר לי ענה (הוא, אהלל). אם אם יבואון אויבים נגדו ויורו אז הלא יברח אלי קול חילה אחד בכל עונה הלא אליו רשות ידלג בכל בית באחד סלה (ראב"ע, אשיר בקולי שיר, כהנא א, 155). בשעה מעולה ועונה מהוללה ויד ושם ותהלה ומלוי כל שאלה וכו' לחתן ולכלה ולכל הקהלה הנקהלה (נוסח כתוב', כ"י בריט' מוז', מובא בסוף ספ' רפואות להרמב"ם, גראסבערג 62). — ובשתי המשמ' יחד: אני אוקיר כבודי משאול מאנוש חסדו לפי רגע ועונה אבל ממי יהי בן מה בלבי ולא ימנע שאר וכסות ועונה (רמב"ע, התרשיש ט ל-לא). — ומספר קבוע של ימים: איזו היא זקנה כל שעברו עליה שלש ענות4 סמוך לזקנתה (נדה א ה). כמה עונה נותנין לה ר"ש בן לקיש אמר נותנין לה עונה בינונית שלשים יום (ירוש' שם ב ג). תינוקת במקור נדפס 'תינוקות' שלא הגיע זמנה לראות וראתה ראייה ראשונה ושנייה דייה שעתה שלישית מטמאה מעת לעת הפסיקה שלש עונות וראתה דייה שעתה (תוספת' נה א ח). — ובסהמ"א: בד"א בוסת שאינו קבוע והוה לה בפחות מעונה בינונית אבל עונה בינונית שהיא לשלושי' יום הרי הוא לה כוס' קבוע לדבר זה (רשב"א, תורת הבית ז ב, קסה.). — וחלק קבוע של מעת לעת: הפולטת (שכבת) זרע ביום השלישי טהורה ד"ר אלעזר בן עזריה רבי ישמעאל אומר פעמים שהם ארבע עונות פעמים שהם חמש פעמים שהם שש (מקוא' ח ג). ראתה ועודה בבית אביה ב"ה אומרים כל הלילה שלה ונותנין לה עונה שלמה וכמה עונה שלמה פירש רבן שמעון בן גמליאל לילה וחצי יום (נדה סה.). וכמה עונה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן או יום או לילה וכו' אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן חצי יום וחצי לילה וכו' ולא פליגי וכו' (שם סה:). חכמים תיקנו להן לבנות ישראל שיהו בודקות עצמן שחרית וערבית וכו' וזו הואיל ולא בדקה הפסידה עונה (ר' יהודה אמר שמואל, שם ד:). נדה לזו בית הלל אומרים כל הלילה שלה רבן שמעון בן גמליאל אומר נותנין לה עונת שלמה חצי יום ולילו (תוספת' שם ט ח). ואם יצאת מקצת עונה ראשונה משלימים לו מקצת עונה ששית (ר' עקיבא, ספרא מצורע זבים פרק ו). — וחלק של שעה: ארבע משמרות בלילה העונה אחת מעשרים וארבע בשעה והעת אחת מעשרים וארבע בעונה והרגע אחת מעשרים וארבע בעת (רבי, תוספת' ברכ' א ג). דבר אחר הצור התקיף תמים פעלו פעולתו שלמה אם כל באי העולם ואין להרהר אחר מעשיו אפי' (עונה) [עולה] של כלום (ילק' דבר' תתקמב). — ואמר הפיטן: ועונות היום חמש מאות ושבעים ושש רגעי העונה כעונות כל היום (אז ראית, יוצ' שבת שקל').