ג. עוֹנָה
*, ש"נ, מ"ר עוֹנוֹת, — כמו ענוי, יסורים: זאת זו עונה1 של מדבר גם זאת זו עונה של בעל פעור ואף גם זאת זו עונה של מלכי האמורי (ספרא בחקתי פרק ח). כי אין חרצובות למותם ובריא אולם לא הרהרתים בחלאים ולא צביתים בעונות2 אלא ובריא אולם עשיתים בריאים כאולם (מד"ר ויקרא יז).
1 [אולי זה מן א. עוֹנָה.]
2 [עי' מתנות כהונה.]