פ"י, יַעַזְבוּ, במלאכת הבנין, אולי חִזֵּק, תִּקֵן: ועל ידו החזיק (בבנין חומת ירושלים) חנניה בן הרקחים וַיַּעַזְבוּ1 ירושלם עד החומה הרחבה (נחמ' ג ח). — ובסהמ"א: שר השרים ונגיד הנגידים ועוזב לבית ישראל הנגיד הגדול נר הגולה וכו' (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 252). — א. עזב וג. עזב יחד, ואמר המשורר: אהמה לאפריון עפרים נטשו אותו ועל אהל צבאים עזבו אחר אשר תוכו בנער רצפו אהב וקירותיו בחשק עזבו (רמב"ע, התרשיש ז סב-סג).