שות"ז, — א) בעל עֹז וכח: מי זה מלך הכבוד יי' עִזּוּז וגבור יי' גבור מלחמה (תהל' כד ח). — ובתלמו': האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד (ברכ' לג:). — ובסהמ"א: חדל לכם ממנו כי יהודי הוא ואיש נורא מאד ועזוז יפרוץ בכם וישחיתכם (יוסיפון ג, פרנקפ'). — ואמר המליץ: אתה עזוז והכל בך יעז אתה גדול והכל גדולתך יביע (ר' בחיי, יי' שפתי תפתח, בסוף חו"ה). — ב) שם הקבוץ, הגבורים, ראשי המלחמה: המוציא רכב וסוס חיל וְעִזּוּז יחדו (ישע' מג יז). — מ"ר °עִזּוּזִים: ורץ גלגל והוא הולך לאטו ונצח בעצליו את זריזיו ולו יצא למלחמת זמנו בחרב נכנעו לו כל עזוזיו (ר"י הלוי, נאם אסף, הרכבי א). — ג) ש"ת, מ"ר נק' עִזּוּזוֹת: תחבולות נמרצות ועזוזות צנורות וכלים חלולים דקים מן הדקים (אגרות חכמה, מודע לבינה א, הקדמ' טז). — ד) וכמו עֱזוּז: אהבת עזוז1 ותקף חבה ברית נעורים זכור וחסד תאוה (אהבת עזוז, סליח' ה עי"ת). עזוז1 הדריך בנעלים יופי פעמי נעלים ערף קמי בשעלים אחזו לנו שעלים (אפיק רנן, יוצ' ב פסח).