*, ש"נ, — העזה, חֻצפה, Frechheit; insolence; impudence: עשרה קבים עזות1 ירדו לעולם תשעה נטלה מישן (קדוש' מט:). דור שבן דוד בא העזות תרבה והיוקר יעות והגפן יתן פריו והיין ביוקר (רב, נחמיה, סנה' צז.). —  גלוי ראש עזות תקיפא הוא (כלה רבת' ב). א"ל הקיסר (לר' יהודה בן בבא) כמה עזי פנים אתם שעל פתח מיתה אתם עומדים ועדיין עזות אתכם (מדרש אלה אזכרה, ביהמ"ד ילינק ב). —  ואמר הפיטן: תורה נתתי בסיני אותה עזבתם בעזות ההיתה כזאת הלא מידכם לא עלי (מי האב, קינ', ספרד'). לחם כזבים כל ימותם לחמו לבם בפת עזות ואון יסעדו (יעקב בן אלעזר, לא אתמהה על רצחים, שער השיר 164). — וימנע רביבים משום דמאנת הכלם שהיה בך עזות (רש"י, תענ' ז:). וכן תראה עיני הרשעים אנשי העזות הומיות ואינן נחות (ר"י א"ת, תקו' מדו' הנפ' לרשב"ג, יד). וכאשר יתהלל החכם בחכמתו והגבור בגבורתו יתהללו קצתם בשקריהם ובמרמותם וקצתם בשגעונותם וקצתם ברכילותם וקצתם בעזותם ופריצותם (ר"י זבארה, שעשוע' יג, דודסון 142). העזות היא מדה גרועה ברוב פעולותיה והיא היפוך ממדת הבושת (אורחת צדיקים, שער העזות). וה"ה דלא אצטרך למתני דרך הרעה שבעזות דאנא ידענא שהעזות לרעה היא דרך רעה ועזות רעה שייכא בכל הדברים וכדפי' שהעזות היא השקידה שהאדם שוקד על ענינו ואינו שב ממנו (רנה"ו, פי' אבות ה, קיז.). — עַזּוּת אף, ואמר ב"ס: לא נחלק לאנוש זדון ועזות אף לילוד אשה (ב"ס גני' י יח). — עַזּוּת פנים: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתצילני היום מעזי פנים ומעזות פנים בדברי תורה (רבי, שבת ל:). כל אדם שיש לו עזות פנים סוף נכשל בעבירה (רב המנונא, תענ' ז:). כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע (רבה בר רב הונא, שם). ארבע מאות עבדים ואמרי לי ארבעת אלפי עבדים היו לו לפשחור בן אימר וכולם נטמעו בכהונה גדולה וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם (רבי יהודה אמר שמואל, קדוש' ע:). שנו רבותינו ארבעה נקראו רשעים הפושט ידו לחבירו להכותו וכו' והלוה ואינו משלם וכו' ומי שיש בו עזות פנים ואינו מתביש לפני מי שגדול ממנו וכו' ומי שהוא בעל מחלוקת (מד"ר במד' יח). — ובסהמ"א: בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו ועזות פנים היא לו אם גילם (רמב"ם, תשוב' ב ה). וכן אסור לישראלי לשמש מטתו ביום שעזות פנים היא לו (רמב"ם, אסורי ביאה כא י). יבאו בעזות פנים כאילו רוח קדים שהיא עזה שתתה פניהם או השקתה (רד"ק, השרש', גמא). מי שהוא עזות פנים לא יתבייש לפני איש אך עומד בעזות (אורחת צדיקים, שער העזות).  — *עַזּוּת מצח: אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו (ר' אליעזר, קדוש' ע:). ויש מהמדות שהם רעות לגמרי ולא נמצאו בהם קצוות משובחות ולא אמצעיות משובחות כמו עזות המצח והקנאה והניאוף וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה 15). — ובתפלה: ועל חטא שחטאנו לפניך בעזות מצח (על חטא, מעריב יוה"כ). ועי' מצח. — עַזּוּת תאר: הטוי דין לכפר בזהורן בולד נפסלים מרצה מחילים ומטהר עזות תוארן (מתני אחזו חלחלה, מחז' איטל' ב, עט:)